בתפילות הימים הנוראים, במרכזו של הפיוט 'וּנְתַנֶּה תֹּקֶף', מושמעת ההכרזה הנרגשת מפי כל המתפללים – "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה". לשלושת המושגים האלה, תשובה, תפילה וצדקה, יש משמעות ייחודית שאין לה מקבילות בשפות אחרות.

היטהרות מן החטא נקראת בשפות אחרות 'חרטה' (Repentance) וכדומה, ואילו אצלנו היא נקראת 'תשובה' – לא דבר חדש, אלא שיבה לדבר מוכר וידוע.

עמידה לפני בורא העולם ונשיאת בקשות לפניו מכוּנה בשפת אומות העולם 'בקשה', 'תחנון' (Prayer); ואילו אנו קוראים לזה 'תפילה', מלשון התאחדות והתמזגות (כמו "התופל כלי חרס" בלשון המשנה, במשמעות של מדביק ומחבר).

וכך נתינת תרומה לנזקק מוגדרת בשפות אחרות 'חסד', 'עזרה' (Charity); ואולם בשפת הקודש המעשה הזה נקרא 'צדקה', מלשון צדק.

לחזור הביתה

כשיהודי מחליט להתחבר יותר אל התורה ולקיים ביתר הקפדה את מצוותיה – אין זו דרך חדשה בעבורו. זו דרכו שלו מאז ומעולם. כל יהודי, בתוך נפשו, חש כמיהה לאלוקים, אוהב את התורה ורוצה לקיים את מצוותיה. כשהוא שב אל התורה והמצוות, הוא פשוט חוזר אל מה שהוא באמת.

התשובה עניינה קילוף השכבות החיצוניות שמכסות את ה'אני' האמיתי שלנו. בתוכנו כולנו מלאי אמונה; גדושים רצון עז להיות יהודים באמת ובתמים. לכן זה נקרא 'תשובה' – היהודי שב אל עצמו.

גם מהותה הפנימית של תפילה אינה בקשה, אלא התחברות והתדבקות. התפילה היא רגע ההתאחדות של נשמת האדם עם מקורה העליון. בשעת התפילה נפשו של האדם משתוקקת להתמזג עם אורו האין-סופי של הבורא, שממנו חוצבה.

מידה כנגד מידה

גם הצדקה, במשמעותה האמיתית, אינה עשיית טובה ומתן חסד. המילה 'צדקה' היא מלשון 'צדק'. כי זה הצדק, זה מה שחייבים לעשות.

בבסיס התפיסה הזאת עומדת ההכרה שהכסף שניתן לאדם הוא בעצם פיקדון שהופקד בידו, כדי לעשות בו את הדברים הנכונים. האדם יודע שלא "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החַיִל הזה". הכסף הוא ברכה ושפע שניתנו לאדם מאת הקב"ה, לא כדי לבזבזו על מותרות וחיי ראוותנות, אלא כדי להשתמש בו לדברים טובים וחיוביים, לעזור לנזקקים ולקדם ערכים חיוביים. לכן הנתינה לזולת ולמפעלים שמרבים אור וקדושה בעולם היא בעצם הדבר הצודק והנכון שהאדם נדרש לעשותו.

בימים האלה כל יהודי מבקש מאת בורא העולם שיעניק לו שנה טובה ומתוקה. והרי הבורא אינו חייב דבר לאיש; באיזו זכות אנחנו מבקשים ממנו את כל בקשותינו? – בזכות הצדקה. כדי שנזכה לברכה מלמעלה אנו חייבים להרבות בצדקה, ואז הקב"ה נוהג בנו מידה כנגד מידה, ונותן לנו מלוא חופניים ברכה והצלחה.

עם הערכים האלה נפתח את השנה החדשה ונזכה כולנו לחתימה טובה ולגמר חתימה טובה, לנו ולכל ישראל.

יום הכיפורים חושף את מי שהננו באמת (צילום: ישראל ברדוגו)