אחד הדברים המרתקים בצפייה בצייר המצייר ציור הוא לראות איך משיכות מכחול חסרות משמעות לכאורה נהפכות פתאום לתמונה מרהיבה. הצופה רואה קו פה קו שם, כתם פה וכתם שם, ורק בסוף מתחברים כל חלקי הפאזל ומתגלה התמונה השלמה.

גם בחיים אנחנו רואים הרבה אירועים נקודתיים, שלכאורה אין קשר ביניהם. אבל לפעמים הפרספקטיבה של הזמן מאפשרת לנו לראות תמונה רחבה יותר, ואז מתברר שלפנינו מהלך שלם, שכל האירועים הנקודתיים היו משיכות המכחול שיצרו בסופו של דבר את התמונה הגדולה.

סיפור של עשר שנים

סיפורה של מגילת אסתר ממחיש היטב את הדרך שבה רצף של אירועים מתחבר למרקם אחד. אנחנו קוראים את המגילה בתוך חצי שעה עד שעה, ונדמה לנו שכל המאורעות קרו זה אחר זה. למעשה הסיפור שהמגילה מגוללת נפרשֹ על פני עשר שנים, ולא בהכרח נראֶה קשר בין מרכיביו.

משתה אחשוורוש, שבו המגילה נפתחת, מתרחש בשנה השלישית לשלטונו. האירוע הבא, בחירתה של אסתר למלכה, קורה ארבע שנים לאחר מכן, בשנת שבע למלכותו. אחר-כך קורה עוד אירוע נקודתי – מרדכי חושף את מזימתם של בגתן ותרש להתנקש במלך, והמעשה נרשם בספר דברי הימים. חולפות עוד שנים והמן עולה לגדולה ונעשֶה ראש השרים. תשע שנים אחרי המשתה מוכרזת גזֵרת ההשמדה שהמן יוזם, ועוברת כמעט עוד שנה עד ה"ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם".

מי שאינו רואה את התמונה השלמה סבור שיש כאן שורה של אירועים שאין קשר ביניהם. אנו נזקקים לסיפור המגילה ולחיבורים שעושים בעבורנו חכמינו זיכרונם לברכה כדי להבין שאלה חוליות המרכיבות מבנה שלם. הוא מתחיל בהשתתפות היהודים במשתה אחשוורוש, עובר דרך הקדמת הרפואה למכה בדמות בחירתה של אסתר למלכה וחשיפת מזימת ההתנקשות על-ידי מרדכי, ומגיע לשיאו בגזֵרת המן ובסיומה המפתיע.

המגילה מסייעת לנו לחבר את הקצוות, בהבלטת האירועים הרלוונטיים. הלוא באותן עשר שנים קרו בממלכת אחשוורוש עוד אירועים רבים. כאן נדרשת יכולת לבודד את ההתרחשויות המשמעותיות, לחבר נקודה לנקודה ולרקום את הסיפור השלם.

בהתפזר האבק

גם אנחנו חיים בתוך מהלך גדול, ולא קל לנו לראות את התמונה הרחבה. יש עליות ומורדות, התקדמות ונסיגה, שינויי כיוון חדים. יש אירועים שמרוממים את מצב הרוח, ויש דברים שמעוררים בלבנו דאגה. אבל מכיוון שאנחנו מאמינים כי יד ההשגחה היא המנווטת את האירועים, ברור לנו שבסופו של דבר הכול יהיה לטובה.

מבט מלמעלה על אירועי עשרות השנים האחרונות יגלה כי בהתפזר האבק קורים פה דברים מופלאים. מי זוכר שלפני כשלושים שנה דיברו על סכנה דמוגרפית, ופתאום בא גל עלייה ממדינות חבר העמים שהביא לנו יותר ממיליון יהודים. כמה דאגנו מאיומי הצורר העיראקי, וראו איפה הוא ואיפה אנחנו. זה למעשה סיפורו של פורים – ידו של הקב"ה שמובילה את עם ישראל לעבר גאולתו. פורים שמח!

שמחת הפורים. יד ההשגחה שמכוונת את האירועים (צילום: מנדי הכטמן)