השנה נציין חמישים שנה לניצחון הניסי המופלא במלחמת ששת הימים, שבה החזיר הקב"ה לידי עם ישראל את ליבה של ארץ ישראל, ובמרכזה ירושלים העתיקה. אך העולם רואה בזה 'חמישים שנות כיבוש', כפי שכבר התחלנו לשמוע את הקולות האלה. ראשי מדינות מתבטאים שמציאות כזאת, הנמשכת שנים רבות כל-כך, 'בלתי-נסבלת' בעיניהם.

למה איש אינו טוען על כיבוש בעכו וברמלה? גם בערים האלה מתגוררת אוכלוסייה ערבית גדולה שלא רצתה להיות נתונה לשלטון ישראלי. גם הערים האלה נכבשו במלחמה (מלחמת השחרור), ולא היו חלק מגבולות המדינה היהודית שהוכרו על-ידי העולם. התשובה פשוטה: כי אנחנו הבהרנו מיד שהאזורים האלה הם שלנו, חלק מארץ ישראל שחזרה לידינו, ואנחנו כאן כדי להישאר. כשאנחנו היינו בטוחים בצדקתנו, קיבל זאת העולם.

הדהמנו את העולם

לעומת זה, אחרי מלחמת ששת הימים, כשהעולם כולו עמד משתאה לנוכח הניצחון המופלא, הפתענו אותו בהצהרות האומללות על הנכונות לסגת מחבלי הארץ שחזרו לידינו. כיום אנחנו יודעים שלא לחצי האומות הביאו אותנו לידי כך, אלא ממשלת ישראל, בפחדנותה, מיהרה להצהיר שהשטחים המשוחררים יוחזרו תמורת שלום. ההצהרות האלה הדהימו את ארה"ב, את מוסקווה ואף את מדינות ערב, שלא חלמו כי ישראל תנהג בטיפשות גדולה כזאת.

ברגע שאנחנו הצהרנו שבעצם חבלי הארץ האלה אינם שלנו וכי אנו מוכנים למוסרם לידי זרים, השאלה העקרונית כבר הוכרעה ונשאר רק לדון בתנאים. לכן העולם רואה בנו כובשים, והדרישות הביטחוניות והאחרות שישראל מעלה נתפסות כתירוצים. אחרי חמישים שנה העולם כבר רואה בזה מצב בלתי-נסבל.

לא קל לתקן את הנזק שעוללנו לעצמנו במו ידינו, אבל כולנו מכירים את הפתגם "אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, האמן שאפשר לתקן". אפשר לתקן ולשנות את עמדת העולם אם אנחנו נתחיל לדבר דברים ברורים. עם כל הכבוד לנימוקים הביטחוניים ול'אין פרטנר' – בראש ובראשונה צריכה להישמע העמדה העקרונית: זה שלנו! זו ארצנו! זו מתנת הבורא לעם ישראל!

אולי האמירה הזאת אינה נשמעת 'דיפלומטית', אבל היא פועלת את פעולתה. כאשר נשיא מצרים, סאדאת, הכריז בשעתו כי לא יוותר על סנטימטר אחד מאדמת סיני, בנימוק שכל גרגיר אדמה קדוש בעיניו – אולי הוא לא הצטייר כאדם נאור, אבל הוא נשמע צודק ומאמין בצדקתו, והעולם כיבד את עמדתו. כשאנחנו נדבר כך, גם עמדת העולם תשתנה.

הטיעון המנצח

חז"ל ידעו כבר לפני אלפי שנים שיבוא יום ויטענו כלפינו שאנחנו כובשים ושבעצם "לִסטים אתם". אך הם נתנו לנו תשובה ניצחת לטענה זו, כפי שרש"י מביא אותה בפירושו על הפסוק הראשון בספר בראשית:

"שאם יאמרו אומות העולם לישראל – לִסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גויים, הם אומרים להם – כל הארץ של הקב"ה היא; הוא בְּרָאה וּנְתָנה לאשר ישר בעיניו. ברצונו – נְתָנה להם, וברצונו – נְטָלה מהם וּנְתָנה לנו". את האמת הזאת צריך לומר בקול רם, בביטחון ומתוך אמונה בצדקתנו.

"כל הארץ של הקב"ה היא". ארץ ישראל מהחלל (צילום: בארי ווילמור, נאס"א)