משלוח מסר בפקס מהווה הפעלת שרשרת פעולות, שבסופה מודפס המסמך בצד המקבל. קרוב לומר שהוא בגדר פעולה ישירה של כתיבה, שאיסורה בשבת הוא מן התורה.

מותר לשלוח מסר במקום שהוא כעת יום חול למקום שהוא כעת שבת. זאת, מכיוון שפעולת האדם נידונה לפי מקום וזמן ביצוע פעולתו-הוא, ולא לפי מקום וזמן התוצאה. לכן, כאשר אצל השולח טרם נכנסה (או כבר יצאה) השבת, יכול הוא לשלוח מסרים גם לארצות שבהן עכשיו שבת.

אם מצפים למסרים מסוג זה או למסרים מגויים (העושים זאת לתועלתם), מסתבר שמותר להשאיר את המכשיר פתוח בשבת לקבלת המסמכים. גם אם קיים חשש שיהודים עלולים גם-כן לשלוח מסרים, כאשר אצלם שבת - אין חובה לסגור בגלל זאת את המכשיר (עם זאת, כאשר מגיע מסמך מיהודי שחילל לשם כך את השבת, אסור לעיין בו בשבת עצמה, ויש לשאול רב מוסמך אם מותר להשתמש בו לאחר צאת השבת).

בעיקרון מותר לקרוא מסמכים שהגיעו (בהיתר, כנ"ל) ביום השבת, ואין צורך להמתין לצאת השבת. אולם הדברים אמורים רק במסמכים שתוכנם מותר בקריאה בשבת, ואילו מסמכים מסחריים אסורים (מצד עצמם, גם בלי קשר לפקסימיליה) בקריאה בשבת משום 'ממצוא חפצך', והם אסורים בטלטול משום 'מוקצה'. כמובן, אסור לקרוע את הדף ממכשיר הפקס.

מקורות: נמוקי יוסף ב"ק כג, א. קצוה"ח שי' שצ סק"א. שו"ת חלקת יואב סי' י. שו"ת אבני נזר או"ח ח"א סי' מח. אגלי טל מלאכת זורע. שו"ע או"ח סי' שז סי"ג ונו"כ. ר"ס שי"ח ונו"כ, ושו"ת כתב סופר חאו"ח סי' נ. שו"ע-הרב או"ח מהדו"ב סי' א ס"ח. תשובת הג"ר לוי"צ הלפרין, קובץ 'אור הדרום' (מלבורן) כרך ה עמ' כח. ראה גם בקבצים: 'אהלי שם' כרך ו עמ' קמא, 'תחומין' כרך ז עמ' 480 וכרך יב עמ' 391.
(331)