ניכויים ותשלומים למס-הכנסה, לביטוח לאומי ולמע"מ, אינם נכללים בשכר או ברווח שעליו חייבים להפריש מעשר. אולם תשלומים לקופת-חולים, לקרן השתלמות, לביטוחים לפרט ולמשפחה וכדומה, אינם מנוכים מהרווח. וכאשר יקבל קיצבה, תגמול, פיצויים וכדומה יעשר מהם.
כל הוצאה שהייתה נחוצה כדי להשיג את הרווח, מנוכה מסכום הרווח שממנו מחושב המעשר. למשל, שכר דירה ומיסים עירוניים, הוצאות טלפון וחשמל בבית-עסק, וכן ביטוח המקום ותכולתו. כך גם ספרות מקצועית. וכן עקרת-בית היוצאת לעבודה וזקוקה למטפלת או עוזרת ומבשלת שתפעל במקומה בבית, מנכה את עלות העובדת מסכום הרווח. אך אם עם זה נעשות עבודות שאינן מחמת היציאה לעבודה, כגון שלפני-כן היו מוסרים כבסים למיכבסה וכעת מכבסת העוזרת, יש לנכות רווח זה מן ההוצאות.
המקבל שכר חודשי קבוע, יחשב כל חודש בפני עצמו, לצורך תשלומי מעשר. בעל חברה וכדומה, ינכה לפי שנת המאזן. בעל ניירות-ערך יפריש בכל פעם שמקבל רווח, וכן בשעת מימוש הקרן. בכל מקרה ניתן לשלם מקדמות ולהתחשבן בסוף התקופה.
מי שבחודש מסויים אירעו לו הוצאות רבות עד שלא נשאר לו כדי פרנסתו לחודש זה, פטור הפעם ממעשר, ואין צריך להשלים זאת בעתיד. וכיוצא בזה בחישוב שנתי.
עם כל זה, היו הוראות מכ"ק אדמו"ר זי"ע, שגם כשהמצב דחוק, ואדרבה דווקא כאשר זקוקים לעזרת ה', יש לתת מעשר. במקרה מסויים יעץ לשלם מיד חצי מהמעשר וחצי להשאיר כחוב.
מקורות: טוש"ע יו"ד שלא, ונו"כ. צדקה ומשפט פ"ה ס"ג-ח ובהערות, וש"נ. מצוות הצדקה (ירושלים תשנ"א) עמ' נח, קלג.
(396)
זמנים נוספים
שקיעה: 16:54
זריחה: 5:55
