בתשעה באב לימוד התורה אסור, מפני שהוא מביא שמחה, כפי שנאמר: "פיקודי ה' ישרים... משמחי לב", אך בשבת מותר ללמוד הכול עד חצות היום. אחרי חצות היום נהוג שלא ללמוד תורה, ובכלל זה פרקי אבות, אך יש מקום להקל בשיעורים קבועים, כמו פרשת השבוע, תהילים, דף יומי, רמב"ם יומי וכדומה (מותר, כמובן, ללמוד את הדברים המותרים בתשעה באב). פוסקים רבים מתירים כל לימוד תורה בשבת, ויש האוסרים ללמוד כל השבת.
מצווה לאכול בשר ולשתות יין בשבת, אפילו יותר מהרגיל בכל שבת, וגם בסעודה השלישית, שהיא הסעודה המפסקת; אלא שיש להפסיק לאכול לפני השקיעה. למנהג האשכנזים יחסיי אישות בשבת זו אסורים, למנהג הספרדים מותרים.
בתפילת מנחה אין אומרים 'צדקתך'. אין להכין את מגילת איכה או ספרי קינות בשבת, או את נעלי תשעה באב.
רצוי לאחֵר את זמן ערבית כדי שהמתפללים יוכלו לשוב מבתיהם כשהם נועלים נעלי גומי או בד. וכך עושים: אחרי סעודה שלישית ממתינים בבית עד צאת השבת, אומרים 'ברוך המבדיל בין קודש לחול', מחליפים את הנעליים לנעלי תשעה באב, ולוקחים לבית הכנסת ספרי איכה, קינות וכדומה.
מתפללים ערבית בישיבה על כיסאות נמוכים. מברכים במשך הלילה 'בורא מאורי האש' (אך אין מברכים על הבשמים). אין אומרים 'וייתן לך'.
ביום ראשון בערב, בצאת הצום, עורכים הבדלה, ומותר לשתות את יין ההבדלה. מיד במוצאי הצום מותר להסתפר ולכבס, להאזין למוזיקה ולברך 'שהחיינו', אך יש להימנע מאכילת בשר ומשתיית יין עד מחר אלא לצורך מצווה; ויש מתירים.
השאלה האם נער המגיע השנה למצוות ביום ראשון י"ח בתמוז חייב להתענות בצום זה?
תשובת הרב
נחלקו הפוסקים אם התענית הנדחית היא בבחינת 'תשלומין' לשבת, שאי-אפשר לקבוע בה תענית, ואז, מכיוון שהנער עדיין היה קטן בשבת, לכן הוא פטור ממנה ביום ראשון; או שמא בתחילת התקנה, כשקבעו הנביאים תענית זו, התקינו שאם יחול התאריך בשבת תיקבע התענית ליום ראשון שלאחריו, ואז אינו מדין 'תשלומין' (וכדברי הרשב"א בתשעה באב שחל בשבת, שחז"ל עקרוהולגמרי מהתשיעי וקבעוהו בעשירי לחודש, ולכן אמרו ש"מעלה על שולחנו כסעודת שלמה בשעתו"); ואם כן הנער חייב להתענות ככל מי שהוא מעל גיל מצוות.
יש שהכריעו למעשה, שאכן יש לחייבו לצום ביום זה, אלא שבמקרה של נער חלש, אף אם במצב דומה באדם רגיל לא היינו פוטרים אותו מהצום, הפעם אפשר לסמוך על הפוסקים הפוטרים אותו, מכיוון שבשבת עדיין היה קטן הפטור מתענית.
וכתבו הפוסקים, שגם קטנים ממש, שאינם צמים בימי התענית ואין מצווה לחנכם בזה אפילו לשעות, אם יש בהם דעת להתאבל, יש לחנכם שלא יאכלו ביום זה מעדנים ודברי מתיקה.
מקורות:תענית כט,א וירושלמי שם פ"ד ה"ו. מג"א סי' תקנ ס"ק ב, משנ"ב ס"ק ה וכה"ח ס"ק ט. שו"ת: הרשב"א ח"א סי' תקכ. אבני נזר או"ח סי' תכו. מהרש"ם ח"ג סי' שסג. צפנת פענח ח"א סי' מד. ציץ אליעזר ח"ט סי' כז. ספרים: נטעי גבריאל הל' בין המצריםפ"ו ס"ד, ופסקי תשובותסי' תקנ ס"ק ד, וש"נ. וראה שאלה דומה בס' שלחן מנחם או"ח ח"ב סי' רכט. (1487)
ברכה על מזון בתענית
צומות ותעניות
ב' בטבת התשע"ה 24/12/14
הרב יוסף ש. גינזבורג
השאלה מי ששכח ביום צום ובירך על מאכל או משקה, וקודם שטעם נזכר שזה יום תענית, מה יעשה?
תשובת הרב
יש פוסקים התולים שאלה זו במחלוקת שבין הרמב"ם, הסבור שאיסור ברכה לבטלה הוא מן התורה, לבין התוספות ורוב הפוסקים, הסבורים שאיסור זה הוא מדרבנן. לדעת הרמב"ם יש לעבור על טעימה בתענית, שהיא מדרבנן, כדי לתקן את הברכה, ולשאר הדעות אין לזה מקום.
לפי ה'יביע אומר' וסיעתו, הן בתענית ציבור הן בתענית יחיד (כשלא קיבלהּ בלשון נדר), יטעם משהו כדי שלא תהיה ברכתו 'ברכה לבטלה'.
לפי המהרש"ם, ה'שבט סופר' וה'שדי חמד' וסיעתם, וכן פסק ה'כף החיים', אין לטעום כלל, אלא רק לומר מיד "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", כדין כל מי שאמר ברכה בטעות.
מי שכבר אכל ביום התענית 'ככותבת' (מ-30 עד 38 סמ"ק מזון מוצק, לפי דעות שונות), או שתה 'מלוא לוגמיו' (כ-45 גרם נוזל במבוגר בינוני), בתוך 4 דקות, איבד את תעניתו לעניין אמירת 'עננו', נשיאת כפיים (לכוהן) ולתפילה כשליח ציבור, אבל עדיין הוא חייב להוסיף לצום עד סוף התענית.
השאלה האם חתן וכלה צריכים לצום בי"ז בתמוז כשצום זה חל בשבוע השבע ברכות שלהם?
תשובת הרב
גם חתן וכלה בשבוע השבע ברכות שלהם צמים בי"ז תמוז. אם החתן או הכלה מעריכים שיהיה להם קשה לצום בגלל שהחתונה נערכת יום או יומיים לפני הצום, הם רשאים לצום ביום החתונה רק עד חצות היום, אך את צום י"ז בתמוז הם צריכים לצום במלואו.
כשצום י"ז בתמוז נדחה יש פוסקים הסוברים שחתן וכלה לא צריכים לצום, ולמעשה נהוג שאם קשה להם הם רשאים להקל ולא לצום.
מקורות: משנה ברורה ביאור הלכה סימן תקמט ד"ה חייבים, נטעי גבריאל בין המצרים פרק ז סעיפים א-ג.
צום בערב שבת
צומות ותעניות
ט' בכסליו התשע"ד 11/12/13
הרב יוסף ש. גינזבורג
השאלה מדוע צום עשרה בטבת מתקיים בזמנו גם כשהוא חל ביום שישי?
תשובת הרב
רבי דוד אבודרהם כתב שזו התענית היחידה שחלה לפעמים בימי שישי. הוא אף כותב שעשרה בטבת שונה מכל התעניות, שאילו היה חל בשבת – לא היו יכולים לדחותו ליום אחר, מפני שנאמר בו (יחזקאל כד,ב) "בעצם היום הזה" (אלא שעל-פי כללי הלוח אין הוא יכול לחול בשבת). בטעם הדבר פירש הרבי מליובאוויטש, שיום זה, שבו נאמר שם "סמך מלך בבל אל ירושלים", היה התחלת וסיבת כל המאורעות, עד הבקעת העיר, חורבן בית המקדש והגלות וצום גדליה.
גם כשהוא חל ביום שישי חלים כל דיני התענית וחייבים להשלימה עד צאת הכוכבים. מתפללים סליחות בשחרית, וקוראים 'ויחל' בשחרית ובמנחה, והאשכנזים מפטירים במנחה, כבכל תענית.
כמה פוסקים כתבו שביום התענית אסור לשמוע נגינה, ודין זה תקף גם בערב שבת אחר חצות היום.
גם חתן בשבעת ימי המשתה חייב לצום בצום הזה.
הנוהגים להתפלל מנחה בתענית בתפילין, אינם עושים זאת היום, מפני כבוד השבת.
אומרים 'עננו' בתפילת מנחה (גם כשמתפללים מאוחר), אבל אין אומרים בה תחנון ו'אבינו מלכנו', מפני כבוד השבת.
אם יש צורך, רשאים להקדים את תפילת ערבית, כדי שהציבור יוכלו להגיע לבתיהם עם צאת הכוכבים, ויקראו שוב קריאת שמע (שהגיע זמנה), ויוכלו לקדש מיד.
גם הנוהגים שלא לעשות קידוש בליל שבת ב'שעה השביעית' (בא"י: מ-5:40 עד 6:40), מקילים הפעם לקדש מיד בבואם לביתם, גם בתוך הזמן הזה. אבל מנהג חב"ד להחמיר בזה.
מקורות: אבודרהם הל' תענית עמ' רנד. נטעי גבריאל הל' חנוכה פרקים ס-סג, וש"נ. לקוטי שיחות כרך כה עמ' 448. (1406)
בריכה בליל י"ז תמוז
צומות ותעניות
כ"ה באדר התשע"ג 03/07/13
הרב ברוך בליז'ינסקי
השאלה האם מותר ללכת לבריכה בליל צום י"ז תמוז?
תשובת הרב
על אף שהצום עצמו עדיין לא החל, יש להחמיר ולא ללכת לבריכה או לים בליל הצום. כאשר מדובר ברחצה לצורך בריאותי, הדבר מותר.
מקורות: ביאור הלכה סימן תקנא סעיף ב, פסקי תשובות סימן תקנ הערה 22.
שטיפת הפה בתענית יחיד
צומות ותעניות
י"ט בתמוז התשע"ג 27/06/13
הרב ברוך בליז'ינסקי
השאלה האם כשיחיד מקבל עליו לצום, אסור לו לשטוף את הפה ביום הצום כמו בצומות המקובלים?
תשובת הרב
בצומות הנהוגים בעם ישראל, לא שוטפים את הפה כלל, אך בצום שיחיד מקבל על עצמו, מותר לו לשטוף את הפה ולפלוט.
מקורות: שולחן ערוך אורח חיים סימן תקסז סעיף א.
תספורת בצומות
צומות ותעניות
י"ב בטבת התשע"ג 25/12/12
הרב ברוך בליז'ינסקי
השאלה האם מותר להסתפר בצומות?
תשובת הרב
ברוב קהילות ישראל נהוג להתיר להסתפר בצומות (ויש שהחמירו ונמנעו מלהסתפר החל מליל הצום. כשצום עשרה בטבת חל בערב שבת, לכל הדעות מותר להסתפר לכבוד שבת). בי"ז תמוז, תשעה באב ויום הכיפור, כמובן אסור להסתפר.
מקורות: טורי אבן מסכת ראש השנה דף יח עמוד ב, רוח חיים סימן תקסו סעיף קטן ד.
מלאכה בתשעה באב
צומות ותעניות
ה' באב התשע"ב 24/07/12
הרב יוסף ש. גינזבורג
השאלה האם מותר לתקן תיקונים דחופים בבית ביום תשעה באב?
תשובת הרב
יום תשעה באב אין בו קדושה, והסיבה למניעת מלאכה היא רק כדי שהאדם לא יסיח את דעתו מן האבֵלות. לכן בראש ובראשונה יש להימנע משיחה יתרה, שחוק וקלות-ראש.
שנינו במשנה: "מקום שנהגו לעשות מלאכה בתשעה באב – עושין, ומקום שנהגו שלא לעשות – אין עושין. ובכל מקום – תלמידי-חכמים בטלין", וסיימו: "לעולם יעשה כל אדם עצמו תלמיד-חכם". וכתב הבית-יוסף: "מנהג פשוט היה בספרד שלא לעשות מלאכה בתשעה באב, וכן מנהג כל ישראל בכל מקום ששמענו שמעם". אבל מלאכת 'דבר האבד' מותרת, כדרך שאמרו בחול-המועד. כמו-כן אין מציעים את המיטות ואין מנקים את הבית קודם חצות היום (בת"א: 12:47).
נמנעים מכל מלאכה שיש בה שיהוי קצת. לכן תיקון בגד, חשמל, מכשירים ואינסטלציה (אלא במקרה של נזילה, סתימת ביוב או הפסקת חשמל) יידחה עד אחרי חצות היום.
פותחים חנויות של מזון וקונים בהן גם לפני חצות. מותר לעשות מלאכה על-ידי גוי, אבל לא בדבר גלוי ומפורסם, כבניין וכיוצא בו.
אמרו חז"ל, ונפסק להלכה: "כל העושה מלאכה בתשעה באב, אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה" (שמה שמרוויח בה, מפסיד כנגד זה ממקום אחר). ופירשו האחרונים, שהכוונה אפילו במקום שנהגו לעשות מלאכה, ואפילו אחרי חצות היום. ולכן אף שאחרי חצות מותר לעסוק במסחר ובמלאכה, מומלץ למעט בזה ככל האפשר.
מנהג קדום לנשים בעדות ספרד לנקות ולסדר את הבית (אך כמובן לא לכבס) אחר חצות, "וחיזקו חכמים ידיהן בדבר, כדי לקבוע אמונת הגאולה". ויש מי שכתב שאין זה אלא לימוד זכות. אך נכון להימנע משטיפת כלים, אף במים קרים ולאחר חצות, אלא אם כן זקוקים להם לסעודת הלילה או שמתרבה ריח או חרקים עקב הלכלוך.
ואמרו חז"ל: "כל המתאבל על ירושלים, זוכה ורואה בשמחתה".
מקורות: פסחים נד-נה. ב"י סימן תקנד. שו"ע שם סכ"ב ואילך, רמ"א ונו"כ. משנ"ב, ערוה"ש ופסקי תשובות שם. ילקוט יוסף ח"ה עמ' 586. וראה שו"ע אדה"ז ר"ס רנא. (1334)
תשעה באב נדחה
צומות ותעניות
כ"ט בתמוז התשע"ב 19/07/12
הרב יוסף ש. גינזבורג
השאלה מה הן ההלכות המיוחדות של תשעה באב שחל בשבת?
תשובת הרב
בתשעה באב לימוד התורה אסור, משום שהוא מביא שמחה, כפי שנאמר: "פיקודי ה' ישרים ...משמחי לב". אך בשבת מותר ללמוד הכול עד חצות היום. אחרי חצות היום נהוג שלא ללמוד תורה, ובכלל זה פרקי אבות, אך יש מקום להקל בשיעורים קבועים, כמו פרשת השבוע, תהילים, דף יומי, רמב"ם יומי וכדומה (מותר, כמובן, ללמוד את הדברים המותרים בתשעה באב). פוסקים רבים מתירים כל לימוד תורה בשבת.
מצווה לאכול בשר ולשתות יין בשבת, אפילו יותר מהרגיל בכל שבת, וגם בסעודה השלישית, שהיא הסעודה המפסקת; אלא שיש להפסיק לאכול לפני השקיעה. קיום מצוות עונה בשבת זו נידון כאן.
בתפילת מנחה, אין אומרים 'צדקתך'. אין להכין את מגילת איכה או ספרי קינות בשבת, או את נעלי תשעה באב.
רצוי לקבוע את זמן ערבית כעשר דקות אחרי זמן צאת השבת. אחרי סעודה שלישית ימתינו האנשים בבית עד צאת השבת, יאמרו 'ברוך המבדיל בין קודש לחול', יחליפו את הנעליים לנעלי תשעה באב, וייקחו לבית-הכנסת ספרי איכה, קינות וכדומה.
מתפללים ערבית בישיבה על כיסאות נמוכים. מברכים במשך הלילה 'בורא מאורי האש' (אך אין מברכים על הבשמים). אין אומרים 'וייתן לך'.
ביום ראשון בערב, בצאת הצום, עורכים הבדלה, ומותר לשתות את יין ההבדלה. מיד במוצאי הצום מותר להסתפר ולכבס, להאזין למוזיקה ולברך 'שהחיינו', אך יש להימנע מאכילת בשר ומשתיית יין עד מחר אלא לצורך מצווה; ויש מתירים.
השאלה האם לובשים בגדי שבת במוצאי שבת שחל בו צום תשעה באב, או מחליפים לבגדי חול?
תשובת הרב
בחב"דמקובל ללכת עם בגדי שבת בכל מוצאי שבת, וגם במוצאי שבת זו. כך גם נהג הרבי.
י"ז בתמוז נדחה
צומות ותעניות
ט"ו בניסן התשע"ב 04/07/12
הרב יוסף ש. גינזבורג
השאלה מה הם השינויים השנה, כשי"ז בתמוז חל בשבת?
תשובת הרב
הצום עצמו נדחה ליום ראשון. גם הדינים והמנהגים של 'בין המצרים' מתחילים במוצאי-השבת. ויש חולקים ואומרים שדיני בין המצרים מתחילים כבר בשבת.
יש קהילות (כגון הנוהגות על-פי האר"י ז"ל) הנמנעות מלברך 'שהחיינו' גם בשבתות של 'בין המצרים'. הפוסקים חלוקים ביניהם בשאלה אם גם בשבת זו נמנעים מכך; ומנהג חב"ד להקל בזה. הרבי מליובאוויטש הביע ספק אם יש להתחיל כבר בשבת זו את לימוד ענייני בית-הבחירה, כפי שהנהיג ב'בין המצרים'.
הפטרת השבת שייכת לפרשת בלק, ואינה מההפטרות של 'בין המצרים'.
במוצאי שבת זו יש להקפיד במיוחד על קיום סעודת מלווה מלכה, וראוי גם להוסיף בה, שכן היא סעודת דוד מלכא משיחא, ובימות המשיח יבטלו הצומות.
נער שמגיע למצוות במוצאי השבת (כלומר, שנולד בי"ח בתמוז) חייב בכל-זאת לצום ביום ראשון, בצום הנדחֶה, אף-על-פי שבי"ז בתמוז עדיין לא היה בן חיוב.
מכיוון שהצום נדחה, אם חלה ברית מילה ביום ראשון, הורי התינוק, המוהל והסנדק מתפללים מנחה גדולה (במרכז הארץ השנה אחרי 13:22), אומרים בה 'עננו' ויכולים לאכול אחר-כך (אבל סעודה לקרואים – עושים רק בלילה). לכן יש מקום להקל יותר גם בעניין חולה ויולדת.
מותר לאכול ולשתות במוצאי השבת עד עלות השחר (מי ששוכב לישון ורוצה להשכים לפני עלות השחר כדי לאכול או לשתות – אם בדרך-כלל אינו נוהג לשתות מיד בקומו בבוקר, צריך להתנות לפני שכבו לישון שאינו מקבל עליו את התענית עד עלות השחר).
מי ששכח ואכל בצום, יפסיק מיד ברגע שנזכר שהיום צום, ויוסיף לצום עד סוף היום. הצום מסתיים השנה (בתל-אביב) בשעה 20:20.
מקורות: שו"ע ומפרשיו סי' תקנא, תקנט, תקסד. מ"א סי' תקנא ס"ק מ"ב וברכי יוסף שם. שו"ת אגרות משה או"ח ח"א סו"ס קסח. הגהות רעק"א תקנט ס"ט. הלכות והליכות בר-מצווה ע' קיח. התוועדויות תנש"א ח"ד ע' 33. ספר השיחות תנש"א ח"ב עמ' 691. לוח 'דבר בעתו'. (1331)
הבדלה בצום
צומות ותעניות
ח' בתמוז התשע"ב 28/06/12
הרב ברוך בליז'ינסקי
השאלה האם אישה שאיננה צמה בצום תשעה באב שנדחה ליום ראשון, עושה הבדלה במוצאי שבת?
תשובת הרב
אכן אישה שאיננה צמה עקב חולי וכיו"ב, צריכה לעשות הבדלה בעצמה. כשיש קטן שיכול לשתות את היין, הוא שותה, וכשאין, האישה שותה בעצמה.
בקביעות כזו לא מברכים על הבשמים.
מקורות: שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סוף סימן רצוובקונטרס אחרון, נטעי גבריאל פרק צו סעיפים א-ג.
מוזיקה משמחת בעשרה בטבת
צומות ותעניות
ט' באייר התשע"ב 05/01/12
הרב ברוך בליז'ינסקי
השאלה האם מלבד הצום צריך להימנע גם משמיעת מוזיקה בצום עשרה בטבת?
תשובת הרב
אכן בעשרה בטבת אין לשמוע מוזיקה שיש בה שמחה.
מקורות: קיצור שולחן ערוך סימן קכב סעיף א, פסקי תשובות סימן תקנ הערה 23.
ברכה אחרונה בצום
צומות ותעניות
ז' באדר התשע"ב 03/01/12
הרב ברוך בליז'ינסקי
השאלה האם מי ששכח ואכל בצום מברך ברכה אחרונה?
תשובת הרב
אכן גם לאחר אכילה בטעות בצום, יש לברך ברכה אחרונה.