שם הפרשה: נח
שמה של פרשה בתורה מבטא, כידוע, את תוכנה. אולם לכאורה נראה, כי שמה של פרשתנו מנוגד לתוכנה ולמהותה. הפרשה עוסקת ברובה באירועים מעציבים - במבול ששטף את העולם ובחטא הפלגה ובעונשו, ואילו שמה הוא - נח, מלשון מנוחה1 ורגיעה ("נייחא", כדברי המדרש2). איך ייתכן שהשם נח - מנוחה - נקבע לפרשה, שכל תוכנה הוא הפך המנוחה?
גם הכינוי "מי נח"3, שניתן למבול, מעורר שאלה דומה: וכי מי המבול היו מי-מנוחה? והלוא הם מחו את כל היקום, שיחתו כל בשר ושינו את כל פניו ודמותו של העולם!
עולם חדש
אלא השם נח מורה לנו את המשמעות הפנימית שמסתתרת מאחורי האירועים הקשים והסוערים. אמנם המבול עצמו ודור ההפלגה עצמם היו דברים שהם הפך ממנוחה ומרגיעה, אבל דווקא על-ידם באה מנוחה ונחת-רוח ("נייחא דרוחא"4) מופלגה.
המבול טיהר את הארץ ויצר עולם טוב לאין-ערוך מזה שהיה קודם לכן. המדרש אומר5, שכאשר נח יצא מן התיבה "ראה עולם חדש". זה היה עולם שנתעלה במדרגתו, עד שהקב"ה כרת עמו ברית6 "לדורות עולם".7 אם-כן, בסיכומו של דבר, היו מי המבול "מי נח", מים שהביאו מנוחה.
חוזרים אל החולין
זו, למעשה, הכוונה הפנימית בכל הקשיים והניסיונות שהאדם נתקל בהם בחייו. אף-על-פי שהם עצמם דברים שליליים ובלתי-רצויים, הם צופנים בתוכם כוונה טובה. דווקא בזכות הקשיים והמכשולים, כאשר האדם עומד מולם ומתגבר עליהם, הוא מצליח לחשוף את ניצוצות הקדושה הטמונים בהם, עד שהם עצמם נהפכים לטוב ולקדושה, ואף מסייעים לו בעבודת-ה'.
יש בדברים אלה קשר מיוחד לתקופה שבה נקראת פרשת נח. אלה הימים שבהם אנו עוזבים את חגי חודש תשרי וחוזרים לימי החולין. כשיהודי נפרד מהחודש השביעי, העשיר (שביעי גם מלשון שבע ומושבע8) במועדי קודש ונכנס שוב לימי החולין האפורים, הוא עלול להיבהל מה'מים רבים', מהמבול של טרדות הפרנסה וענייני העולם הזה.
הטוב שבטרדות
באה פרשת נח ומעודדת: אל תחשוש ממבול הטרדות, אל תיבהל מה'מים רבים'! ביכולתך להפוך את המבול השלילי ואת ה'מים רבים' ל'מי נח', לנחת-רוח. כיצד? "בוא אל התיבה". 'תיבה' במובן של מילה, כפירוש הבעש"ט.9 היכנס למילות התורה והתפילה והידבק בהן. אם תעשה כך, לא זו בלבד שתינצל מ'מי המבול', אלא הם עצמם ייהפכו ל'מי נח', לנחת-רוח.
טרדות הפרנסה ועיסוקי החולין יכולים להתקדש ולהביא התעלות גבוהה ביותר בעבודת-ה' - אם האדם יודע להתייחס אליהם נכון. לא צריך להיבהל מענייני החולין, אלא לגשת אליהם מתוך אמונה ודבקות בקב"ה, ואז רואים את הטוב הצפון בהם עצמם.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך כ, עמ' 285)
--------------
1) רש"י בראשית ה,כט.
2) ראה בראשית רבה פרשה ל,ה (ובמתנות כהונה שם). תורה אור ריש פרשתנו.
3) ישעיה נד,ט.
4) תורה אור ריש פרשתנו (ח, סוף עמ' ג ואילך).
5) ויקרא רבה פרשה ל,ח.
6) פרשתנו ט,ח ואילך.
7) שם, יב.
8) ויקרא רבה פרשה כט,ח. וראה דיבור המתחיל יום-טוב של ראש-השנה השי"ת בתחילתו.
9) הובא בדיבור המתחיל צוהר תעשה תרצ"ה בתחילתו. וראה גם הוספות לכתר שם טוב, הוצאת קה"ת, עמ' 12.
|