חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:51 זריחה: 5:36 ל' בסיון התשע"ז, 24/6/17
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

כשלא מבינים לא מערבבים

כשם שאנו מקיימים את מצוות פרה אדומה מתוך התבטלות מוחלטת לקב"ה, מבלי לערב בה שיקולים שכליים ומניעים אחרים, כך עלינו לקיים את כל המצוות.
מאמרים נוספים בפרשה
כשלא מבינים לא מערבבים
חוקה אמיתית
החוקה של התורה
קלה כחמורה
להגיע לחיים נצחיים
כשנזכרים בגאולה
"להיטמא" כדי לטהר אחרים
ארבע הוראות מאפר הפרה
ההגנה מטומאת העולם הזה
המן, ענני-הכבוד ובאר-המים
קידוש השם
תיקון חטא המרגלים
המים חזרו; העננים – לא
'ענני-כבוד' ו'באר' בחיי היום-יום
שני פירושים, שתי דרכים
כשהמוות מתהפך לחיים
נס שמגלה נס
הפוגע בישראל – מאבד את הזכות
טעם שלמעלה מטעם

זאת חקת התורה (במדבר יט,ב)

"זאת חוקת התורה אשר ציווה ה' לאמור"1 - במילים אלה נפתחת פרשת ה'פרה-האדומה' אשר אפרה היה מטהר את מי שנטמא על-ידי מת.

מצווה זו היא סמל למצוות שאינן ניתנות להבנה, והיא גם מכילה בקרבה ניגודים: מצד אחד הפרה האדומה מטהרת את הטמאים, ומצד שני היא מטמאת את הטהורים. משום כך מופיעה בראש הפרשה ההדגשה שזו "חוקה", לאמור: "חוקה חקקתי גזירה גזרתי, אין לך רשות להרהר אחריה".

שלושה סוגים

כידוע2 מתחלקות המצוות לשלושה סוגים כלליים:

א) 'משפטים' - מצוות שהשכל האנושי עצמו מחייב לקיימן (כיבוד אב ואם, איסור גזל וגניבה וכדומה).

ב) 'עדות' - מצוות שאולי לא היינו מגיעים אליהן בכוחות עצמנו, אך לאחר שניתנו מאת הקב"ה ביכולתנו להבינן (אכילת מצה בפסח, כזכר ליציאת-מצרים, וכדומה).

ג) 'חוקים' - מצוות שאין להן כל אחיזה בשכל האנושי, כמו מצוות הפרה-האדומה.

אף-על-פי שמטבע הדברים נוטה האדם לקיים ביתר שמחה מצוות שהוא מצליח לרדת למשמעותן ולמטרתן, הרי ל'חוקים' יש מעלה גדולה מכיוון אחר: כשיהודי מקיים מצווה שמוגדרת כ'חוקה' על-שכלית, הוא מקיים אותה רק משום שהקב"ה ציווה לעשותה, והוא חש במלוא העוצמה את הקשר שלו עם הקב"ה.

במצוות אחרות אין הדבר הזה בא לידי ביטוי מובלט. כשיהודי מקיים, למשל, את מצוות כיבוד אב ואם, הוא עלול שלא לחשוב כלל על הקב"ה, אלא על חובתו האישית כלפי הוריו. הואיל ומצווה זו היא שכלית והגיונית, הוא עלול לקיימה ממניעים הומאניים-אנושיים גרידא, והוא מאבד את ההרגשה שזו מצוות ה'. לעומת זאת, במצווה על-שכלית אין לו שום אפשרות לשכוח את הקב"ה, מאחר שאין שום סיבה אחרת לקיים את המצווה.

התבטלות לה'

זהו ההסבר לכך, שכאשר התורה באה לצוותינו על מצוות פרה אדומה, אין היא אומרת "זאת חוקת הפרה", (כמו "זאת חוקת הפסח" וכדומה), אלא "זאת חוקת התורה". בזאת רומזת לנו התורה, שעלינו ללמוד ממצוות הפרה-האדומה כיצד לקיים את כל מצוות התורה: כשם שאנו מקיימים מצווה זו מתוך התבטלות מוחלטת לקב"ה, מבלי לערב בה שיקולים שכליים ומניעים אחרים, כך עלינו לקיים את כל המצוות, גם את אלה המובנות לנו, מתוך הרגשת העובדה שהן מצוות שניתנו לנו על-ידי הקב"ה.3

כתיבה וחקיקה

מוסבר בתורת החסידות4, שהביטוי 'חוקה' מתקשר עם 'חקיקה'. יש שתי צורות כלליות של כתיבה: בדיו על הקלף וחקיקה באבן. ההבדל ביניהן הוא, שכאשר אנו כותבים בדיו, יש כאן התחברות של שני דברים זרים - דיו ונייר. לעומת זאת, כשאנו חוקקים אותיות בתוך האבן, אין האותיות דבר זר ונפרד מהאבן, אלא הן חלק ממנה. החקיקה מסמלת אפוא הבעה טהורה ונקייה מכל תוספות ותערובות.

כך המצוות שמוגדרות 'חוקים' מבטאות את הקשר הטהור של יהודי עם הקב"ה, קשר שאינו מבוסס על שכל ורגש או כל מניע אנושי אחר. הקב"ה ציווה - והאדם מקיים בשמחה.

בזאת מוסר היהודי את עצמו ללא תנאי אל הקב"ה, כשהוא מוכן מראש לקיים את כל אשר יצווה. השכל וההבנה באים בשלב שני, ואילו הבסיס הוא הרצון העליון והשמחה על עצם הזכות למלא את רצון ה' ולהתקשר עמו.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ד, עמ' 1056)

----------
1) במדבר יט,ב.
2) ראה מפרשי התורה לדברים ו,כ. מפרשי ההגדה בשאלת הבן החכם. ועוד.
3) ראה לקוטי תורה במדבר נו,א. ועיין גם כן במפרשים על התורה.
4) ראה לקוטי תורה שם. וראה גם שם מה,א ואילך.



   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)