חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:02 זריחה: 6:42 כ' בטבת התשע"ז, 18/1/17
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

יהודי הוא כמו שם

בני-ישראל שמרו על שמותיהם ועל יהדותם בזכות הכוח של עצם הנשמה, שהגלות אינה יכולה לפגוע בה
מאמרים נוספים בפרשה
יהודי הוא כמו שם
זרעי הגאולה בהתחלת הגלות
החיבה הכפולה
ירידה אחר ירידה
עבודת ה"לבנים" של יהודי
לא למרר את החיים
תמציתה של התפיסה המצרית
חינוך בא בעמל וביגיעה
להיות "מסודר" בחיים
יום לידתו של משה
האחדות - תנאי לגאולה
כוחו של ביטחון
כסף וזהב כשכר עבודה
משה נותן כוח למשיח
גלגוליו של חמור
בן גדול ובן קטן
פרעה רוצה להפריד תורה ממדינה
"עבודת פרך" ברוחניות
לא לבלבל את התפקידים
הגבהת היד בכיוון החיובי

ואלה שמות בני-ישראל הבאים מצרימה (שמות א,א)

ספר שמות נפתח בפסוק1: "ואלה שמות בני-ישראל הבאים מצרימה", ובהמשך מונה התורה את שמות בני-ישראל. אין זו הפעם הראשונה שהתורה מונה אותם. כבר בפרשת ויגש ואף בפרשיות שלפניה נמנו בני יעקב. מדוע אפוא מפרטת התורה שוב את שמותיהם?

במדרש מובאים על כך שני ביאורים:

א) על-ידי החזרה על שמות בני-ישראל רומזת לנו התורה, שבכל שנות הגלות במצרים "לא שינו (בני-ישראל) את שמם"2, ובשמות שבהם נכנסו לשם - יצאו ממצרים.

ב) הקב"ה השווה אותם לכוכבים, שעליהם נאמר3: "מונה מספר לכוכבים, לכולם שמות יקרא". כך גם לישראל קרא בשמות, כדי לבטא את חשיבותם4, שלא יוכלו להיאבד ולהתבטל על-ידי הגלות המרה. כי דבר שנקרא בשם, אינו בטל לעולם.5

מי צריך שם

תורת החסידות מסבירה, כי שם מציין רובד חיצוני של האדם ואין הוא מתייחס אל מהותו הפנימית, האמיתית. האדם עצמו אינו זקוק לשם; השם נועד לזולת, שיוכל לקרוא לו ולהתקשר עמו. כלומר, השם מכוון כנגד אותו רובד בנפש, שבו יש נגיעה לזולת. לומדים זאת גם מן הפסוק: "מלך, שמו נקרא עליהם" - רק שמו של המלך מתפשט במדינה, ואילו המלך עצמו מרומם מן העם.

במידה מסויימת, זה גם מעמדן של נשמות ישראל שירדו לעולם הזה. הנשמה השוכנת בתוך הגוף הגשמי, כמוה כ'שם' (הארה חיצונית) בלבד לעומת עצם הנשמה שנשארת למעלה. רק ההארה של הנשמה ירדה למטה ונתלבשה בגוף הגשמי. עצם הנשמה נשארה למעלה, חבוקה ודבוקה בקב"ה.6

הנשמה בת-חורין

על כך רומזת התורה במילים: "ואלה שמות בני-ישראל הבאים מצרימה". השם מצרים הוא ממשמעות מיצר והגבלה. רק ההארה של נשמות ישראל, ה'שמות', ירדה למצרים, למצרים ולהגבלות של העולם הזה, לגלות הקשה והאיומה; לא הנשמה עצמה במלוא כוחותיה.

הנשמה עצמה לא הלכה לגלות. היא אינה מוגבלת על-ידי העולם הגשמי ותלאותיו. היא נשארת בת-חורין. על-כן יש באפשרותה להזרים להארת הנשמה שבגוף עוצמה רבה וכוחות גדולים שלא להתרשם מההפרעות ומהמכשולים, אלא להוסיף ולדבוק בקב"ה גם בתוך הגלות.

לא להירתע

בכוח זה יכלו בני-ישראל לעבור את כל קשיי גלות מצרים, ולהישאר נאמנים ליהדותם ואף לשמור על שמותיהם המקוריים. זהו הקשר בין שני המדרשים שהובאו לעיל - בני-ישראל שמרו על שמותיהם ועל יהדותם בזכות הכוח של עצם הנשמה שלא הלכה לגלות.

יש בכך משום הוראה נצחית: חלילה להירתע מפני הקשיים, חלילה להתייאש. עלינו לזכור שהנשמה עצמה מעולם לא הלכה לגלות. היא אינה כפופה למוראות הגלות, והיא המעניקה לנו כוח שלא להתרשם מהקשיים אלא למלא כראוי את רצון ה', עד הגאולה השלמה בקרוב ממש.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ג, עמ' 843)

----------

1) שמות א,א.

2) פענח רזא ריש פרשת שמות בשם מדרש. וראה גם כן בעל הטורים כאן.

3) תהילים קמז,ד.

4) שמות רבה פרשה א,ג.

5) דבר שיש לו שם אינו בגדר 'שכחה', וזה נלמד מן הכתוב - מדאורייתא (רמב"ם הלכות מתנות עניים פרק ה הלכה כג).

6) ראה ברכות (י,א): מה הקב"ה כו' אף נשמה כו'.



   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)