חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:54 זריחה: 5:42 כ"ד באדר התשע"ז, 22/3/17
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

האש למען האפר

אחת המלאכות האסורות בשבת היא הבערת אש. מדובר, בעיקרון, בהבערה לצורך תכלית - להאיר, לחמם ואף כדי להפיק אפר, אם הוא זקוק לו. כלומר, גם לאפר יש תכלית.
מאמרים נוספים בפרשה
מציאות שלמה
שמחת התורה והסליחה
לעבוד בידיים ולשמור על ראש שקט
השבת ומלאכת המשכן
הפרנסה היא רק מכשיר
בלי מעורבות אישית
השראת השכינה בלי קיצורי-דרך
האש למען האפר
לומדי תורה ותפקידם
כשמשה מצווה - אין הפרעות
עד הפרט האחרון
אומנות מיוחדת של הנשים
בלי הבדלי מעמדות
המשכן - כפרה על העגל
כוחו של מעשה גשמי
לא לזלזל בכוחו של אדם
משה מאחד את העם
בית-המקדש עומד שלם ומוכן
הקב"ה שוכן דווקא למטה
שלמות מקבלים ממשה רבנו
לפעמים מדלגים על הסדר
יהודי מרגיש שהכול לה'
שלושה שלבים בהתעלות
אחרי ההעלם באה ההתגלות
כשיורד החושך, יוצאים למסע

לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת (שמות לה,ג)

המלאכות שנאסרו בשבת הן שלושים ותשע (לט) המלאכות שנעשו במשכן. מכאן, שאפשר ללמוד מהמלאכות הללו ומפרטי הלכותיהן את הדרך שבה צריך יהודי לעבוד את בוראו, שהרי על-ידי המלאכות הללו נבנה המשכן1 כפשוטו, ועל-ידן אנו גם בונים את ה'משכן' הפרטי והרוחני שלנו.

אחת המלאכות היא - הבערה, הדלקת אש. ההגדרה של 'הבערה' שחייבים עליה עונש (של חילול שבת) היא הבערה לצורך תכלית - להאיר, לחמם ואף כדי להפיק אפר. למשל, אדם השורף שולחן בחצרו - פטור מעונש, משום שהוא משחית ואינו מפיק מהשריפה תועלת כלשהי, אבל אם הוא זקוק לאפר והשריפה נועדה לספק בעבורו את האפר - חייב.2

מלאכה ראויה

מכאן אנו למדים מהי מלאכת ההבערה בעבודה הרוחנית בנפש האדם. האש כשהיא לעצמה אינה תכלית ואינה בגדר מלאכה. הדלקת האש בנפש האדם ראויה להיחשב מלאכה ולהיות חלק מעבודת ה', רק כשהיא מביאה תכלית - "צריך לאפר".

אש בנפש האדם היא שלהבת הנשמה, כפי שנאמר: "נר ה' נשמת אדם".3 יהודי נדרש להבעיר את אש הנשמה, שתהיה גלויה ומורגשת בליבו, ועד שיגיע לדרגת 'כלות הנפש' - תשוקה עזה של הנפש לעלות ולהיכלל במקורה האלוקי האין-סופי.

העלייה אינה תכלית

יכול אדם לחשוב, שההתעלות הזאת היא תכלית בפני עצמה. הוא יבעיר את אש האהבה לה' שבנפשו, ויהיה שרוי כל-כולו ברגשות נעלים של התעלות ותשוקה לאור ה'. נפשו תבער בצימאון עז לצאת מהגוף ולדבוק בשכינה, וכל ענייני העולם הזה יהיו כאין וכאפס בעיניו.

באה התורה ואומרת, שזו אינה הבערה אמיתית. זו אש טהורה, נטולת תכלית, ואש כזאת אינה מלאכה שעל-ידה בונים משכן לה'. כדי שהאש הזאת תהיה חלק מבניין המשכן, היא צריכה להביא עמה תכלית בעולם החומרי - "צריך לאפר".

העלייה האמיתית

אפר הוא החלק הגשמי והחומרי יותר של החומר, ולכן הוא נשאר אחרי השריפה. וכאן אומרים, שתכלית האש היא דווקא האפר - החומר התחתון. כל ההתעוררות של אש האהבה לה' צריכה להיות לשם תכלית - להביא חיזוק בקיום התורה והמצוות דווקא בעולם הזה התחתון.

ובאמת אין סתירה בין השניים, שכן בירור העולם הזה התחתון וזיכוכו הם תכלית הבריאה שנתאווה לה הקב"ה, ונמצא, שדווקא כאשר יהודי עוסק בזיכוכו של העולם החומרי, כי-אז הוא מתעלה לדרגה העליונה ביותר ומגשים את הרצון העליון של הקב"ה.

דווקא עבודה כזאת היא שמביאה את העולם לתכליתו וממילא מעלה את האדם לתכלית העלייה, עד העלייה הגדולה ביותר בגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך לו, עמ' 187)

----------

1) שבת מט,ב. וראה שם צו,ב. בבא קמא ב, סוף עמ' א. ועוד.

2) רמב"ם הלכות שבת פרק יב הלכה א.

3) משלי כ,כז.



   

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)