חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:19 זריחה: 5:58 ב' באייר התשע"ז, 28/4/17
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

לעבוד בידיים ולשמור על ראש שקט

צריך לעבוד בששת ימי המעשה. זו אפילו מצווה לעסוק במלאכה. אבל לא צריך להשקיע בעבודה ובמלאכה את כל הראש, את כל הנפש
מאמרים נוספים בפרשה
מציאות שלמה
שמחת התורה והסליחה
לעבוד בידיים ולשמור על ראש שקט
השבת ומלאכת המשכן
הפרנסה היא רק מכשיר
בלי מעורבות אישית
השראת השכינה בלי קיצורי-דרך
האש למען האפר
לומדי תורה ותפקידם
כשמשה מצווה - אין הפרעות
עד הפרט האחרון
אומנות מיוחדת של הנשים
בלי הבדלי מעמדות
המשכן - כפרה על העגל
כוחו של מעשה גשמי
לא לזלזל בכוחו של אדם
משה מאחד את העם
בית-המקדש עומד שלם ומוכן
הקב"ה שוכן דווקא למטה
שלמות מקבלים ממשה רבנו
לפעמים מדלגים על הסדר
יהודי מרגיש שהכול לה'
שלושה שלבים בהתעלות
אחרי ההעלם באה ההתגלות
כשיורד החושך, יוצאים למסע

ששת ימים תעשה מלאכה (שמות לה,ב)

בראשית פרשת 'ויקהל' מספרת התורה, שמשה רבנו הקהיל את בני-ישראל והתחיל לצוותם על שמירת השבת. בתוך הדברים מופיע הפסוק1: "ששת ימים תיעשה מלאכה, וביום השביעי יהיה לכם קודש, שבת שבתון וגו'".

חז"ל למדו מפסוק זה, שלא רק שמירת השבת היא מצווה, אלא גם העבודה בששת ימי המעשה מצווה2 היא: "כשם שנצטוו ישראל על מצוות-עשה של שבת, כך נצטוו על המלאכה". כי המלאכה והעבודה, בהיעשותן על-פי התורה ולשם-שמים - אף היא בבחינת עבודת ה'.

כאילו מאליו

אולם הפסוק הזה גם רומז כיצד צריך יהודי להתייחס לעבודה בששת ימי המעשה. הרי משה רבנו מדבר ישירות אל העם, ומה היה טבעי יותר מלומר להם: "ששת ימים תעשו (או תעשה) מלאכה"? אבל הוא אינו אומר "תעשה" אלא "תיעשה".

כאשר אומרים לאדם "תעשה", פירוש הדבר, שעליו להכניס את עצמו בתוך העניין ולעשותו; ואילו כשאומרים "תיעשה", יש בכך משמעות, כאילו הדבר נעשה מאליו, מבלי שהאדם יצטרך להשקיע בזה את כל כוחותיו.

"יגיע כפיך"

וזה, בעצם, מה שהתורה מבקשת ללמדנו: נכון, צריך לעבוד בששת ימי המעשה. זו אפילו מצווה לעסוק במלאכה. אבל לא צריך להשקיע בעבודה ובמלאכה את כל הראש, את כל הנפש.

יהודי נדרש לזכור תמיד, שהעבודה והמלאכה אינן תכלית החיים, אלא רק אמצעי לפרנסה וכדומה. החיים האמיתיים הם חיי-הרוח - לימוד התורה, התפילה, ההתעסקות בקיום המצוות, עשיית מעשים טובים וכיוצא באלה.

רעיון זה רמוז גם בפסוק3 "יגיע כפיך כי תאכל, אשריך וטוב לך". ההדגשה כאן היא על "יגיע כפיך". רק את הידיים-הכפיים, כלומר, כוחות העשייה, יש להשקיע בעסק ובמלאכה; אבל את הראש ואת הנפש יש לשמור פנויים לתורה ולעבודת ה'. כשיהודי נוהג כך, הוא זוכה ל"אשריך וטוב לך".

שהשבת תהיה שבת

יבוא מישהו וישאל: "אם לא אשקיע בעסק את כל כוחותיי ונשמתי, איך אבטיח את הצלחתו ואת שגשוגו?". על כך יש להשיב, שצריכים גם אמונה בקב"ה. יהודי מאמין, שבסופו של דבר, הפרנסה באה מאת הקב"ה. תפקידו של האדם הוא להכין 'כלי' שבאמצעותו יקבל את ברכת-ה', ולכן עליו לעבוד ולעסוק במלאכה; אבל מי שקובע אם ירוויח מהעבודה וכמה - זהו הקב"ה.

אם-כן, כאשר הקב"ה אומר, שיהודי לא צריך להשקיע את כל-כולו בעסקיו - מכאן שהדרך לקבל את הברכה האלוקית ולבסס את העסק היא דווקא כאשר מקיימים את רצון ה' ולא כשעושים את ההפך מזה. האדם הרוצה אפוא בהצלחת עסקיו, צריך להימנע מלהשקיע בהם את כל הנפש, שכן זהו רצון ה' ובדרך זו דווקא הוא נותן את ברכתו.

כאשר יהודי עובד בששת ימי המעשה על-פי הדרכת התורה, גם השבת שלו שונה. אין לו כל קושי להפנות את כוחות נפשו לעניינים שברוח, ואין הוא חושב ומהרהר כל הזמן בעסקי החולין שלו. כך יש לו חיים יהודיים אמיתיים, הן בימי החול ועל אחת כמה וכמה בשבת.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך א, עמ' 187)

----------

1) שמות לה,ב.

2) מכילתא דרשב"י. וראה גם-כן אבות דרבי נתן פרק יא.

3) תהילים קכח,ב.



   

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)