מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו (דברים כ,ח)
כאשר היה עם-ישראל יוצא למלחמה, היה הכוהן מחזק את רוח הלוחמים. הוא היה אומר: "אל יירך לבבכם, אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם". לאחר מכן היו השוטרים מדברים אל העם ומכריזים, שכל מי שבנה בית חדש ולא חנכו, נטע כרם ולא חללו, ארס אישה ולא לקחה - ישובו לבתיהם, פן ימותו במלחמה. אחרי כל זאת הוסיפו השוטרים ואמרו: "מי האיש הירא ורך-הלבב, ילך וישוב לביתו, ולא יימס את לבב אחיו כלבבו".
רבי עקיבא מפרש את הפסוק כפשוטו: "הירך ורך-הלבב" הוא מי "שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה". לעומתו, רבי יוסי סבור, שהכוונה היא למי ש"ירא מעבירות שבידו".
סדר הדברים
רש"י מביא את שני הפירושים, ומכאן ששניהם נחוצים כדי להבין את 'פשוטו של מקרא', שכן בכל אחד מהם יש קושי מסויים. פירושו של רבי עקיבא מתאים יותר ל"משמעו" של הפסוק - "ירא ורך-הלבב" הוא מי שחושש מפני המלחמה. אלא שעל הפירוש הזה מתעוררת שאלה:
הלוא בתחילת הדברים מזהיר הכוהן את העם "אל יירך לבבכם, אל תיראו", וממילא ברור שמי שאינו יכול לקיים אזהרה זו, צריך לשוב לביתו. אם יש צורך לומר זאת במפורש, היו השוטרים צריכים לצוות על כך מיד לאחר דברי הכוהן, שכן מדובר באותו עניין. מדוע הקדימו ודיברו על מי שבנו בית, נטעו כרם ונשאו אישה, ורק לאחר מכן חזרו ל"איש הירא ורך-הלבב"?
חשש מעבירות
מסיבה זו מפרש רבי יוסי, שאכן אין מדובר כאן באותו פחד שמפניו הזהיר הכוהן, אלא בסוג אחר של חשש - "הירא מעברות שבידו". האיש הזה אינו מפחד מהמלחמה עצמה, אבל הוא חושש שמא חטאיו יגרמו לכך שהשטן יקטרג עליו בשעת הסכנה.
לכן מכריזים זאת רק לאחר ההכרזות על מי שבנו בית, נטעו כרם או נשאו אישה, "כדי לכסות על החוזרים... שלא יבינו שהם בעלי-עבירה, והרואהו חוזר, אומר שמא בנה בית או נטע כרם או ארס אישה".
תשובה מידית
חסרונו של הפירוש הזה, שאין הוא "כמשמעו" של הפסוק. לכן מביא רש"י את הפירוש של רבי עקיבא. גם על-פי פירוש זה אין מדובר באותו פחד שמפניו הזהיר הכוהן: "אל יירך לבבכם, אל תיראו". שם זה פחד מעצם המלחמה, וכאן מדובר על פחד "שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה", פחד שמתעורר בלב האדם רק כשהוא עומד קרוב מאוד למלחמה.
רבי עקיבא הולך כאן לשיטתו, כמי ש"רגיל לזכות את ישראל". לדעתו, כשיהודי עומד לפני מלחמה ונזכר שיש לו עבירות, הוא מיד מתחרט עליהן ומגיע לידי תשובה שלמה, וממילא אין לו עוד סיבה לחשוש. וזה גם עניינו של חודש אלול, שעל-ידי הרהור תשובה זוכים לכתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ט, עמ' 121)
|
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
