וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך (דברים ו,ח)
ארבע פעמים בתורה מופיעה מצוות התפילין: פעמיים בספר שמות, קודם היציאה ממצרים, ופעמיים בספר דברים, כאשר משה רבנו חוזר על דברי התורה בעבור הדור שעומד להיכנס לארץ-ישראל (אחת מהן בפרשתנו: "וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך").
אנו מבחינים בהבדל ברור בין שתי הפעמים שבהן המצווה מוזכרת בספר שמות לבין לשון התורה בספר דברים: בספר שמות מוזכרות התפילין של יד והתפילין של ראש בנשימה אחת ("והיה לך לאות על ידך ולזיכרון בין עיניך", "והיה לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך"), ואילו בספר דברים הן מוזכרות כשני עניינים ("וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך"). מה טעם השינוי?
סגולה מיוחדת
למצוות התפילין סגולה מיוחדת נגד אויבי ישראל. על כוחן זה של התפילין מצאנו שני עניינים:
א) על הפסוק "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך", אומרים חז"ל - "אלו תפילין שבראש". כלומר, עצם העובדה שיהודי מניח תפילין על ראשו, מפילה אימה ופחד על אויבי ישראל.
ב) בהלכה נאמר: "מפני קיום מצוות תפילין ותיקונן, יתקיים באנשי המלחמה 'וטרף זרוע אף קדקוד'". כאן מתבטא כוחן של התפילין תוך כדי מלחמה, והתפילין מסייעות להכות את האוייב מכה ניצחת.
שני עניינים
שני העניינים הללו קשורים לשאלה, אם התפילין של יד והתפילין של ראש הן שני עניינים נפרדים או שהן עניין אחד:
בעניין השני של מצוות תפילין, יש לתפילין של יד ולתפילין של ראש פעולות נפרדות: התפילין של יד פועלות שיהיה "וטרף זרוע" והתפילין של ראש גורמות שהמכה תהיה "אף קדקוד". לעומת זאת, בעניין הראשון הפעולה נעשית על-ידי התפילין של ראש ("אלו תפילין שבראש"), והתפילין של יד רק נותנות תוספת כוח בתפילין של ראש.
מלחמה טבעית
דבר זה מסביר את טעם השינוי בין ספר שמות לספר דברים. בשעת יציאת מצרים, כאשר הכניסה לארץ-ישראל הייתה צריכה להיות על-ידי משה, היה כיבוש הארץ אמור להיעשות באורח ניסי שלמעלה מהטבע. במצב כזה לא היו בני-ישראל נזקקים למלחמה, ודי היה ב"תפילין שבראש" להפיל אימה ופחד על שונאי ישראל. לכן התפילין של יד והתפילין של ראש מופיעות כעניין אחד.
אולם כשמשה עומד לפני הדור שעומד להיכנס לארץ, והוא יודע שהכניסה תהיה על-ידי יהושע, ובני-ישראל יזדקקו למלחמה בדרך הטבע, הוא מציין את הכוח המיוחד של התפילין של יד והתפילין של ראש, כשני עניינים נפרדים - להכות את אויבי ישראל, ולגרום ש"וטרף זרוע אף קדקוד".
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ט, עמ' 49)
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
