חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:13 זריחה: 6:07 י' בניסן התשפ"ד, 18/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שכרה של שמירת שבת
מאמרים נוספים בפרשה
יהודי מחפש תמיד את הנס
"מצורע" - המצב שלפני הגאולה
למה המשיח נקרא "מצורע"?
כשהקב"ה ישיב אליו כל יהודי
גודל חביבותו של יהודי
כל מילה מדוייקת
לכפר על הזולת
למצוא את המטמון
לעולם יש תקנה
יהודי, בפנימיותו, נשאר טהור
מהנגע באים לגילוי המטמון

ביום השביעי נשיא לבני אפרים (במדבר ז,מח)

פרשתנו מתארת את הקרבנות שהקריבו נשיאי ישראל בעת חנוכת המזבח, לאחר שסיים משה רבנו להקים את המשכן. שנים-עשר ימים הקריבו הנשיאים את קרבנותיהם, "נשיא אחד ליום". ביום השביעי, שהיה יום השבת, הקריב נשיא שבט אפרים.

הקרבת קרבן היא פעולה הכרוכה בחילול שבת, ועל-פי ההלכה אסור להקריב קרבן יחיד בשבת. אמנם במשכן ובבית-המקדש היו מקריבים קרבנות בשבת, אך אלה היו קרבנות ציבור, שהקב"ה ציווה להקריבם באותו יום. מה היה ההיתר של נשיא שבט אפרים להקריב את קרבנו (קרבן יחיד) בשבת?

הוראה מיוחדת

במדרש נאמר: "שלא תאמר היאך חילל את השבת, והלוא אין קרבן יחיד דוחה את השבת, וזה הקריב בשבת. אמר הקב"ה: לא על פיו עשה, שאני אמרתי למשה". על-פי המדרש הזה נראה, שזו הייתה 'הוראת-שעה' מיוחדת מאת הקב"ה.

יש מוסיפים ומסבירים, ששבט בישראל נקרא 'קהל', ומכיוון שהקרבנות של נשיאי השבטים היו בעבור כל השבט, אין הקרבן נחשב קרבן יחיד אלא קרבן ציבור, הדוחה את השבת.

שכרו של יוסף

אולם ממדרש נוסף עולה, שהקרבתו של נשיא אפרים בשבת הייתה דבר מכוון מאת הקב"ה. המדרש מביא את הפסוק "מי הקדימני ואשלם", ואומר: "(הפסוק) מדבר ביוסף, שהוא הקדים ושימר את השבת עד שלא ניתנה... אמר הקב"ה: יוסף, אתה שמרת את השבת עד שלא ניתנה, חייך שאני משלם לבן-בנך, שיהא מקריב קרבנות בשבת, מה שאין יחיד מקריב, ועליי לקבל קרבנו ברצון".

הדבר מעורר תמיהה: איך ייתכן שהשכר על שמירת שבת יהיה פעולה של חילול שבת? מכאן מוכח, שהקרבת קרבן הנשיאים בשבת לא זו בלבד שלא הייתה בבחינת חילול שבת, אלא להפך, היה בה משום הוספה בשמירת השבת.

זו שמירתה

יש דעה, שכאשר נאלצים לעשות מלאכה בשבת במקרים של פיקוח-נפש, אין פירוש הדבר שהתורה רק מתירה לעשות זאת בשבת, אלא זהו דין בשמירת שבת. ובלשון בעל אור-החיים: "אין זה קרוי חילול; אדרבה, זה קרוי שמירת שבת".

וכך, הואיל ויוסף שמר את השבת עד שלא ניתנה, נתן לו הקב"ה שכר מיוחד - תוספת בשמירת שבת - ציווי שבן-בנו, נשיא אפרים, יקריב את קרבנו ביום השבת. כאן היה לא רק היתר להקריב קרבן בשבת, אלא על-ידי ההקרבה קיימו באופן חיובי את מצוות שמירת שבת - הוסיפו בקדושתה של השבת על-ידי הוספת קרבן מיוחד בשבת. יוסף הוסיף בשמירת שבת והקב"ה גמל לו בכך ש"בן-בנך" הוסיף קרבן מיוחד בשבת.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך כג, עמ' 42)



 

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)