ששת ימים תיעשה מלאכה (שמות לה,ב)
למחרת יום-הכיפורים, לאחר שסלח הקב"ה לעם-ישראל על חטא העגל, ירד משה רבנו מהר-סיני ואסף את כל בני-ישראל - "ויקהל משה את כל עדת בני-ישראל". לאחר שהתאספו, ציווה אותם על שמירת השבת.
הציווי על שמירת השבת נאמר בלשון: "ששת ימים תיעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קודש, שבת שבתון". הקב"ה אינו אומר "ששת ימים תעשו (או תעשה) מלאכה", אלא "תיעשה". יש כאן הוראה על הדרך שבה צריך יהודי לעשות את מלאכתו בששת ימי המעשה. אל לו להשקיע את כל-כולו במלאכה; היא צריכה להיעשות כאילו מאליה, בלי תשומת-לב יתרה.
תיקון לעגל
ודאי שעצם המלאכה צריכה להיעשות בשלמות ולא מתוך רשלנות. הכוונה היא, שיהודי אינו צריך לשים את כל יהבו על הפרנסה. הוא צריך לעשות את כל הדרוש לפרנסתו, אבל עליו לזכור תמיד כי הפרנסה באה מאת הקב"ה ו"ברכת ה' היא תעשיר".
ציווי זה נאמר דווקא לאחר הכפרה על חטא העגל, כי גישה כזאת לענייני הפרנסה עוקרת את השורש והמקור של הטעות שממנה עלול להתפתח חטא של עבודה זרה.
גרזן ביד החוצב
הרמב"ם מסביר, שהשורש לעבודה-זרה נבע מכך, שבני-האדם התחילו לייחס חשיבות לצינורות שבאמצעותם עובר השפע לעולם. הואיל ויש דברים שעוברים באמצעות הכוכבים והמזלות, החלו האנשים להאליל את הכוכבים והמזלות ולחשוב שיש להכיר להם תודה על כך.
מובן שזו טעות חמורה, שכן הכוכבים והמזלות אינם בעלי-בחירה, ואין בכוחם לתת דבר או למנוע דבר. הם אינם אלא "כגרזן ביד החוצב", וממילא אין שום מקום לייחס אליהם את השפע. אולם בני-האדם החשיבו גם את ה'מתווכים' וייחסו להם כוח ושליטה על השפע שיורד לעולם. כאן טמון שורש הטעות שממנה התפתחה העבודה הזרה.
לא להרכין את הראש
יש צורה דקה יותר של עבודה זרה, הנובעת מטעות דומה. כאשר אדם משקיע את כל ישותו בתחבולות עסקיות שונות, מתוך הנחה שככל שיעסוק בהן יותר, כך תהיה פרנסתו גדולה יותר - יש כאן מעין עניין של עבודה-זרה. אף הוא שוכח שהעסק אינו אלא צינור להעברת השפע מהקב"ה ואין הוא מקור השפע.
לכן ציווה על כך משה רבנו לאחר התיקון על חטא העגל, כי גישה נכונה לענייני הפרנסה עוקרת את השורש לעבודה זרה. כשיהודי יודע שהכול בא מאת הקב"ה, אין הוא 'משתחווה' ואינו מרכין את ראשו לפני שום מכשיר או אמצעי. הוא עושה את מלאכתו באופן של "תיעשה", כאילו מאליה, מכיוון שהוא זוכר ויודע כי הפרנסה באה מברכתו של הקב"ה - "וברכך ה' אלוקיך בכל אשר תעשה".
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך א, עמ' 190)
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
