חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:36 זריחה: 6:13 ל' בשבט התש"פ, 25/2/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

כיבוד הורים - כבוד הבורא
מאמרים נוספים בפרשה
האלילות עצמה מכירה בקב"ה
התורה בתוך מציאות החיים
אחדות בתוך ניגודים
עצם התורה – לנשים
5 קולות במתן-התורה
גשר בין שמים לארץ
"לאמור" - למי?
התבטלות והבנה בלימוד התורה
מהותה של התורה
הנסתר - גלוי, והנגלה - נסתר
מילים מצריות בעשרת הדיברות
משעבוד מצרים להשתעבדות לקב"ה
שבת בימי החולין
מעשה, דיבור ומחשבה בשבת
כיבוד הורים - כבוד הבורא
כאשר ראו את הקולות
בלי לשבור את חוקי הטבע
כבוד הזולת
לא די להאמין, צריך לדעת
לא לסמוך על בינת אנוש
לחבר את החכמה למעשה

כבד את אביך ואת אמך (שמות כ,יא)

עשרה דיברות ניתנו לנו במעמד הר-סיני. הרמב"ן אומר, שהם מתחלקים לשני חלקים שווים - חמישה דיברות עוסקים בעניינים שהם "בכבוד הבורא", וחמישה "לטובת האדם". לפי חלוקה זו, הדיבר החמישי, "כבד את אביך ואת אימך", נכלל בדיברות שהם 'כבוד הבורא'; והלוא לכאורה זו מצווה שבין אדם לחברו?

ואכן, הרמב"ן מבאר כי "כבד את אביך - כבוד הא-ל, כי לכבוד הבורא ציווה לכבד האב המשתתף ביצירה". דבריו אלה מבוססים על מאמר חז"ל, שיש שלושה שותפים ביצירת האדם - אביו ואימו, המולידים אותו, והקב"ה שנותן בו נשמה. לכן "בזמן שאדם מכבד את אביו ואת אימו, אמר הקב"ה, מעלה אני עליהם כאילו דרתי ביניהם וכיבדוני".

חזרו והודו

השייכות של מצוות כיבוד אב ואם ל'כבוד הבורא' תובהר עוד יותר על-פי מאמר הגמרא: "בשעה שאמר הקב"ה 'אנכי' ו'לא יהיה לך', אמרו אומות-העולם: לכבוד עצמו הוא דורש. כיוון שאמר 'כבד את אביך ואת אימך' - חזרו והודו למאמרות הראשונות".

המחשבה הראשונה של אומות-העולם באה בשל נטייתם לעבוד עבודה זרה. בני-האדם ראו את השמש והירח, הכוכבים והמזלות, ואמרו, הואיל והקב"ה בראם ונתנם במרום וחלק להם כבוד - ראויים הם לשבחם ולפארם ולעבוד להם. כשראו שהקב"ה אוסר לעובדם, אמרו: "לכבוד עצמו הוא דורש", שנתקנא בהם ואינו רוצה שיכבדו מישהו זולתו. אבל כשראו שציווה לכבד אב ואם, הבינו שאיסור על עבודה זרה לא בא מקנאה חס-ושלום, שהרי הישווה את כבוד האב והאם לכבודו.

בעלי-בחירה

מהו באמת ההבדל בין הכוכבים והמזלות, שאותם אסור לכבד, לבין האב והאם, שמצווה לכבדם ושהם נקראים 'שותפים' לקב"ה? ההבדל הוא, שלכוכבים ולמזלות אין שום שליטה והשפעה מצד עצמם, ואין להם יכולת בחירה. ממילא אינם אלא כגרזן ביד האדם, שאין שום טעם להודות לגרזן על פעולתו, וכל הפעולה מתייחסת למי שאוחז בו.

לעומת זאת, ההורים הם בעלי-בחירה, שהרי עמדה לפניהם ברירה אם להתחתן ולהביא את הילד לעולם אם לאו. אמנם התהוות הוולד היא בכוחו של הקב"ה, השותף השלישי, אבל מכיוון שההורים בחרו להיות שותפים ביצירתו, הם ראויים להכרת-טובה.

כוח האין-סוף

ועוד זאת: עצם כוח ההולדה הוא ביטוי לכוחו האין-סופי של הקב"ה. הבריאה מצד עצמה מוגבלת, ומצד טבעה - היא הולכת ומתכלה. מניין בא כוח זה של התחדשות והולדה, להוליד בני-אדם חדשים ורעננים, עד אין-סוף? - זה בא מכוחו הבלתי-מוגבל של הקב"ה.

נמצא אפוא שגם חלקם של ההורים ב'שותפות' זו אינו דבר אנושי, אלא אף הוא כוח אלוקי. לכן כאשר האדם מכבד את אביו ואת אימו, הוא מכיר טובה לקב"ה, על שנתן להוריו את כוחו האין-סופי ללדת בן-אדם חדש, ולכן זה "כבוד הא-ל".

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך לו, עמ' 90)



   

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)