חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:46 זריחה: 5:48 ז' באב התשע"ח, 19/7/18
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שעה של ערבוב המחיצות
מאמרים נוספים בפרשה
צריך לזעוק ולהאמין
השכל דורש להבין
המסע כבר החל
ארבע לשונות של גאולה
התמורה לסבל הגלות
להפוך את ה'מים' ל'דם'
שליחות אלוקית בלי תוספות
הכול בשביל ישראל
ויכוח המקלות והתנינים במצרים
לשבור את העקשנות
להשיג את הניצחון השלם
שעה של ערבוב המחיצות
הניסים שבתוך הטבע
שרידי החטא והעונש
"יציאת מצרים" בכל רובדי הנפש
כוחו של יצור סתמי
ללמוד תורה ב"שבעים לשון"
רק הקב"ה יכול
רק משה היה יכול לתרגם

הנני משליח בך ... את הערוב (שמות ח,יז)

בכל אחת ואחת ממכות מצרים, כאשר הודיע הקב"ה על המכה הממשמשת ובאה, ברורה לגמרי משמעותה של המכה. כשאומרים שהמים ייהפכו לדם - ברור שזו מכה, וכך במכת צפרדע, כינים, דבר, שחין וכו'. המכה היחידה שלשון הפסוק עצמו אינו מבהיר לגמרי את משמעותה - היא מכת ערוב.

הקב"ה מודיע לפרעה: "הנני משליח בך... את הערוב, ומלאו בתי מצרים את הערוב, וגם האדמה אשר הם עליה". ממשמעות הדברים אפשר להבין, ש'ערוב' הוא דבר רע ומאיים, שיש בו משום מכה ועונש למצרים, אבל מהו 'ערוב' - זאת אין התורה מפרשת.

גירוי ושיסוי

בפסוק יש שתי מילות-מפתח, שמהן יכולים להבין מהו הערוב. בראש ובראשונה נוקטת התורה לשון "(הנני) משליח". לא נאמר "משלח", אלא "משליח", ומכאן שהקב"ה יעשה פעולה מיוחדת שתפנה את הערוב אל מצרים.

מפרש רש"י, ש"משליח" משמעותו - גירוי ושיסוי. הקב"ה יגרה וישסה את הערוב על מצרים. אנו למדים אפוא שמדובר בבעלי-חיים, שאותם אפשר לגרות ולשסות. אילו בעלי-חיים עלולים להיות מסוכנים כאשר מגרים ומשסים אותם? - חיות רעות.

ערבוביה מפחידה

מילת-המפתח השנייה היא שם המכה - 'ערוב', מלשון ערבוביה. מפרש רש"י: "כל מיני חיות רעות ונחשים ועקרבים בערבוביא, והיו משחיתים בהם". ה'ערבוביה' הזאת של החיות הרעות היא שעשתה את המכה הזאת קשה כל-כך. את המצרים תקפו חיות-טרף ומזיקים שונים, שבאו בערבוביה, וממילא הפחד שהטילו היה גדול פי כמה וכמה.

כך יובן דבר נוסף: במכות הקודמות לא נאמר בתורה שהמכות לא פגעו בבני-ישראל. כאן דווקא נאמר: "והפליתי ביום ההוא את ארץ גושן, אשר עמי עומד עליה, לבלתי היות שם ערוב".

לשמור על הגדרות

אךא מכיוון שעניינה של מכת ערוב הוא ערבוב המחיצות והגדרים, היה אפשר לחשוב שגם המחיצה שבין המצרים לבני-ישראל נפרצה. לכן מדגישה התורה, שגם בשעת ערבוב המחיצות עומדת בתוקפה ההפרדה בין בני-ישראל לבין מצרים.

מכאן יש ללמוד הוראה, שדווקא בשעה שבעולם שוררת ערבוביה, ונפרצים הגדרים והמחיצות במידה שלא הייתה כמותה - דווקא אז יש צורך לחזק ולבצר את המחיצה שבין ישראל לעמים. אם קודם מתן-התורה היה ברור שיש הפרדה חדה בין ישראל לאומות-העולם, על-אחת-כמה-וכמה לאחר מעמד הר-סיני, שאז בחר הקב"ה בעם-ישראל מכל העמים - ודאי שהבדלה זו צריכה להיות ברורה ואיתנה. וכאשר עם-ישראל שומר את המחיצה שבין ישראל לעמים, לא תהיה שום מחיצה המבדילה בין ישראל לאביהם שבשמים, ו"מיד הן נגאלין", בגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך יא, עמ' 24)



   

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)