בכסף מלא יתננה לי (בראשית כג,ט)
כאשר ביקש אברהם אבינו לקנות מעפרון החיתי את מערת המכפלה, לשם קבורת שרה, הציע עפרון לתיתה לו במתנה. אברהם גם היה יכול לקחת את השדה מן הדין, שכן כל הארץ כבר ניתנה לו מאת ה', כהבטחת הקב"ה: "לזרעך אתן את הארץ הזאת". בכל-זאת התעקש אברהם לשלם את מחירו המלא של השדה.
וכך הוא אומר: "בכסף מלא יתננה לי". מה פירושה של המילה "מלא"? מפרש רש"י: "אשלם כל שוויה". כלומר, בדבריו אלה הדגיש אברהם שהוא רוצה לשלם את המחיר המלא של השדה.
כסף מלא
דוגמה לכך מביא רש"י מדוד המלך. לאחר שכבש את ירושלים ורצה להכין את מקום המקדש, קנה אותו מארוונה היבוסי "בכסף מלא". אמנם הוא זכה במקום מדין כיבוש, וארוונה אף רצה לתיתו לו במתנה, בכל-זאת סירב, ונימק זאת באומרו: "כי לא אשא אשר לך לה', והעלות עולה חינם" - דוד לא הסכים לקבל חינם את מקום המקדש, אלא עמד על כך שישלם את מחירו המלא של השטח.
הסיבה לעמידתם זו של אברהם ודוד על קניית השטח "בכסף מלא", היא כדי לנתק כל שייכות בין הקרקע לבין בעליה הקודמים. אילו היו מסכימים לקבל את השטח במתנה, עדיין היו שמותיהם של עפרון החיתי ושל ארוונה היבוסי נקראים על המקום, כמי שנתנו אותו במתנה. לעומת זאת, בקניית הקרקע "בכסף מלא", סולקה כל זיקה של הבעלים הקודמים, ולא נשארה שום שייכות ביניהם לבין הקרקע.
עמל ויגיעה
למעשה, יש כאן עיקרון יסודי בעבודת ה'. העבודה הרוחנית של יהודי אסור לה שתהיה בבחינת 'חינם', אלא היא צריכה להיות "בכסף מלא". נאמר בזוהר, שרק בסטרא-אחרא יש דברים בחינם - "אשר נאכל במצרים חינם" - ואילו בצד הקדושה נדרשים עמל ויגיעה, ורק אז זוכים להשראת האור האלוקי.
תפקידו של יהודי הוא 'לקנות' את ענייני העולם ולהעבירם לבעלות הבלעדית של הקדושה. מלמדים אותנו אברהם אבינו ודוד המלך, שקניין זה נעשה דווקא על-ידי תשלום 'כסף מלא' - מתוך עבודה ויגיעה - ולא בחינם.
קיום נצחי
אל לאדם לומר בליבו: כישרונותיי טובים, יצרי הרע אינו מפריע לי כל-כך, ולכן כל עניין העבודה הוא ממני והלאה. גם דברים שאפשר להשיגם בחינם, צריך להשקיע בהם עמל ויגיעה, כדי שאכן יהיו שלו במלוא המידה, ואז יש להם קיום אמיתי ונצחי.
כאשר יהודי 'קונה' את ענייני העולם "בכסף מלא", הוא מוציא אותם לגמרי מרשות הסטרא-אחרא ועושה מהם 'דירה' לו יתברך, ועל-ידי כך הוא מגיע לכל הגילויים העליונים.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך י, עמ' 60)
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
