האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים (בראשית מט,א)
לפני פטירתו קרא יעקב לבניו ופתח ואמר" "האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים". אומרים על כך חז"ל: "ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין, ונסתלקה ממנו שכינה".
מניין למדו חז"ל שיעקב ביקש לגלות את הקץ ולא אמר זאת; הלוא מיד אחר-כך החל לברכם, ואולי זה הדבר שרצה לומר להם - את הברכות? לדברי כמה מהמפרשים, חז"ל למדו זאת מדברי יעקב, "את אשר יקרא אתכם באחרית הימים". אולם אין זו הוכחה מספקת, שכן לא תמיד פירושו של מונח זה הוא קץ הימים. למשל, בלעם ניבא לבלק מה יעשו לו עם-ישראל "באחרית הימים", והכוונה היא לימי דוד המלך ולא לימות המשיח.
פתיחה כפולה
אלא ההוכחה היא מהעובדה שיש כאן דברי פתיחה ומיד אחריהם שוב דברי פתיחה. בתחילה אומר יעקב "האספו ואגידה לכם", ומיד אחר-כך הוא פותח שוב: "הקבצו ושמעו בני יעקב". מכאן, שכאשר פתח יעקב ואמר "האספו ואגידה לכם", התכוון לומר דבר-מה שלא הצליח לאומרו, ולכן פתח שוב ואמר "הקבצו ושמעו בני יעקב", ואמר דבר אחר - את הברכות.
אך עדיין אין כאן הוכחה מלאה. הדבר מוכיח שיעקב ביקש לומר דבר-מה ולא אמרו. מניין לנו שהתכוון לגלות את "קץ הימים", אולי רצה להתנבא על אירועים שיקרו לבניו "באחרית הימים"?
הכוח להשכין
התשובה טמונה בביטוי המיוחד שנאמר כאן - "האספו ואגידה לכם". ידוע, ש'הגדה' רומזת ל'מילין דחכמתא' (=דברי חכמה), דברים סתומים וכמוסים. ומהו הדבר הסתום והכמוס ביותר - קץ הימים. מכאן למדו חז"ל שיעקב ביקש לגלות את הקץ ונסתלקה ממנו שכינה.
אך אם נסתלקה ממנו השכינה, כיצד היה יכול לברך את בניו ולהתנבא על האירועים שיקרו להם? אלא יש להבין כך את הדברים: כשיעקב אבינו רצה לגלות את הקץ, הוא ביקש להשכין את אור הגאולה בקרב בניו, ולהביא בפועל את "קץ הימים". דבר זה נמנע ממנו - "נסתלקה ממנו שכינה" - ניטל ממנו הכוח להשכין את הקץ למטה.
לשאוף לגלות
על יעקב עצמו שרתה השכינה ואפילו הקץ לא נסתם ממנו. מה שניטל ממנו הוא היכולת "לגלות את הקץ", כלומר, להשכין את דרגת הקץ למטה. הקב"ה מנע ממנו להוריד למטה את אור הקץ, מכיוון שהעולם עדיין לא היה ראוי לכך.
אבל רצונו זה של יעקב נעשה אף הוא חלק מהתורה, ויש בו הוראה לכל הדורות. יהודי צריך תמיד לשאוף "לגלות את הקץ", וניתן לו הכוח לכך. גם כשהחושך כפול ומכופל ולא רואים איך ייתכן שתבוא הגאולה, צריך לדעת שניתן הכוח להביא את הגאולה כהרף-עין, ולכן אין להסיח את הדעת אפילו לרגע אחד מהציפייה לגאולה.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך י, עמ' 167)
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
