והקול נשמע בית פרעה (בראשית מה,טז)
לאחר שהתוודע יוסף אל אחיו, מספרת התורה: "והקול נשמע בית פרעה". המילה "והקול" כתובה כתיב חסר ("והקל", ללא ו'), והזוהר מציין זאת כרמז, שהתפילה (תפילת העמידה) צריכה להיות בלחש. כמו-כן מציין הזוהר לתפילת חנה, שעליה נאמר "וקולה לא יישמע".
מדברי הזוהר משמע, שהתפילה צריכה להיאמר בלחש, עד שגם המתפלל עצמו לא ישמע את קולו. לעומת זאת, בספרי ההלכה נפסק: "ומשמיע לאוזניו בלחש ולא ישמיע קולו". כלומר, אסור לאדם להשמיע את קולו בתפילתו עד שאחרים יוכלו לשמוע את התפילה, אבל מותר לו להתפלל בקול חרישי, שהוא עצמו יוכל לשמוע את תפילתו.
למה בלחש
מדוע אסור להתפלל בקול רם? בעניין זה מצאנו בגמרא שני טעמים. על השמעת הקול אומרת הגמרא: "המשמיע קולו בתפילתו, הרי זה מקטני אמנה". האדם מוכיח בכך חוסר אמונה, "כאילו אין הקב"ה שומע תפילת לחש" (כפי שמפרש רש"י). הגבהת הקול חמורה עוד יותר: "המגביה קולו בתפילתו, הרי זה מנביאי-השקר". שכן כאשר התעמת אליהו הנביא עם נביאי הבעל, נאמר על נביאי הבעל: "ויקראו בקול גדול".
עם זה ההלכה היא, שאם האדם מתקשה לכוון בתפילתו כאשר הוא מתפלל בלחש, מותר לו להגביה את קולו.
בקשת הצרכים
במהותה של התפילה מצאנו שני דברים: א) במובנה הפשוט, התפילה היא בקשת צרכיו של אדם. האדם פונה אל הקב"ה ומבקש את צרכיו השונים. ב) במובן פנימי יותר, התפילה היא בבחינת עבודה שבלב, כמו שאמרו חז"ל על הפסוק "ולעובדו בכל לבבכם" - "איזו היא עבודה שהיא בלב... זו תפילה".
אם התפילה עניינה בקשת צורכי האדם, כי-אז עיקרה הוא הדיבור, כאדם המבקש את צרכיו מאת המלך, שבקשתו בדיבור. לכן יש מקום לומר, שבעצם התפילה הייתה צריכה להיות דווקא בקול, שכן זה עניינו של דיבור; אלא שבגלל איסור צדדי (שלא להיות 'מקטני אמנה' או 'מנביאי-השקר') נאסר להתפלל בקול.
עבודה שבלב
אבל אם התפילה עניינה 'עבודה שבלב', הרי עיקרה הוא הכוונה הפנימית ומחשבת הלב. לכן עצם מהות התפילה מחייבת שתהיה בלחש, שכן הדיבור בקול רם מפריע לכוונה העמוקה ולרגשות הפנימיים שבלב. אלא שאם האדם אינו יכול לכוון כשהוא מתפלל בלחש, כי-אז מתירים לו להתפלל בקול, כדי שתתקיים הכוונה הפנימית של התפילה.
כך יובן מדוע הזוהר מדגיש את חשיבות התפילה בלחש. הזוהר הוא פנימיות התורה, והוא עוסק במהותם הפנימית של הדברים. מכיוון שהתפילה, בפנימיותה, היא 'עבודה שבלב', והאדם העומד בתפילה צריך להגיע לתכלית הדבקות בקב"ה, עליו להתפלל בהתבטלות מוחלטת, בלחש ובחשאי, כמי שמרגיש עצמו אין ואפס ממש.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך לה, עמ' 192)
|
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
