חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:04 זריחה: 6:47 כ"ח בתשרי התשע"ח, 18/10/17
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מידה כנגד מידה

הנחש נענש קשות כאשר מ"ערום מכול" הפך ל"ארור מכול", וזאת על בסיס העיקרון של "מידה כנגד מידה". עיקרון זה פועל ואף ביתר שאת גם בכיוון ההפוך – מהמצב הנחות ביותר אפשר להתעלות מעלה-מעלה
מאמרים נוספים בפרשה
לצאת לחיים בגישה נכונה
לפרוע את החוב
טענת האומות ותשובת התורה
לחבר את התורה עם הארץ
האור - מטרת הבריאה
האור שנגנז לעתיד לבוא
לא להתנתק מהעולם
מטרת הירידה - עלייה גדולה יותר
לא לזלזל ברגע קטן
בדברים החשובים - רבים הקשיים
האם הדגים זקוקים לשמות
כוחה ומעלתה של האישה
מידה כנגד מידה
לבנות את העולם
כוחות מיוחדים לתקופת החורף
לצאת לחיים בגישה נכונה
הרובד הפנימי שמאחורי התורה
ברכת 'שהחיינו' על אור חדש בתורה
לעבור את החורף באחדות
איך בוחרים את המשובח לקרבן
לאדם ניתן הכוח לחבר

ויאמר ה' אלקים אל הנחש כי עשית זאת (בראשית ג,יד)

בפרשתנו מסופר על חטא עץ הדעת, שבא בעטיו של הנחש, ועל העונש שהושת על הנחש. הקב"ה קילל את הנחש: "ארור אתה מכל הבהמה ומכל חיית השדה, על גחונך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך". ברור אפוא, שהנחש המוכר לנו שונה מהנחש הקדמוני. הנחש הבראשיתי היה מהלך על רגליו, ואלה ניטלו ממנו לאחר החטא.

מתיאור מהלך הדברים עולה, שהייתה לנחש הקדמוני תכונה נוספת שניטלה ממנו – כוח הדיבור. התורה מתארת דו-שיח שלם בין הנחש ובין האישה, ומכאן שהנחש היה יכול לדבר עם בני-האדם.מכיוון שהנחש בימינו אינו מסוגל לדבר, ברור שגם תכונה זו ניטלה ממנו בעקבות החטא. מדוע אין התורה מזכירה את העונש הזה?

ארור מכול

יש לומר, שהדבר רמוז בהקדמה שאומר הקב"ה אל הנחש: "ויאמר ה' אלוקים אל הנחש, כי עשית זאת". מילים אלה מיותרות לכאורה, שהרי ברור שהקללה באה כעונש על מעשיו. מכאן אנו למדים, שהעונש הוא באותו דבר שבו "עשית זאת". הנחש ביצע את חטאו על-ידי כוח הדיבור שניחן בו, ובתכונה זו עצמה נהיה "ארור", והכוח הזה ניטל ממנו.

יתרה מזו: הקב"ה קילל את הנחש שיהיה ארור "מכל הבהמה ומכל חיית השדה", ומכאן, ששלילת הדיבור ממנו עושה אותו נחות מכל הבהמות והחיות. להן יש יכולת להשמיע קולות שונים, כמו נהמות, שאגות וכדומה, ואילו לנחש אין שום יכולת להשמיע קולות (מלבד נשיפה,שאינה בגדר קול ממשי).

לפי עורמתו וגדולתו

מדוע אכן נטל הקב"ה מהנחש גם את היכולת להשמיע קולות, ולא הסתפק בנטילת כוח הדיבור ממנו?התשובה לכך טמונה בדברי רש"י על הפסוק "והנחש היה ערום מכל חיה השדה". אומר רש"י:"ערום מכול - לפי עורמתו וגדולתו הייתה מפלתו, ערום מכול - ארור מכול".

הקב"ה מעניש מידה כנגד מידה. הוא ברא את הנחש כבעל-החיים הגדול מכל היצורים, שאף ניחן בכוח הדיבור. מכיוון שהנחש השתמש ב"ערמתו" וב"גדולתו" כדי להחטיא את האדם, על- כן נענש במידה כנגד מידה, ונעשה "ארור מכול", שאפילו היכולת להשמיע קול נלקחה ממנו.

מעשה אחד

מכאן אפשר ללמוד הוראה בעבודת ה': אמרו חז"ל, ש"מידה טובה מרובה ממידת פורענות". אם על-ידי חטא אחד אפשר להתהפך מ"ערום מכול" ל"ארור מכול", על- אחת-כמה-וכמה שעל-ידי פעולה טובה אפשר להתהפך מן הקצה אל הקצה - מהדרגה הפחותה ביותר ועד העליונה ביותר.

וכשם שמצאנו בנחש עצמו, שכאשר נשכו הנחשים את בני-ישראל במדבר, הרפואה באה מן הנחש עצמו- "ויעש משה נחש נחושת". מכאן, שגם ב'נחש' עצמו ניתן הכוח להפוך את הרע לטוב ואת החושך לאור ולהגיע לעצמות אין-סוף ברוך-הוא, מקור החיים.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך י, עמ' 13)



   

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)