חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:29 זריחה: 4:46 כ"ט בכסליו התשע"ח, 17/12/17
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

האור שנגנז לעתיד לבוא

אילו היה האור נשאר כפי שנברא, הייתה נשללת מאיתנו הבחירה החופשית בין אור לחושך ובין טוב לרע. לכן גנז הקב"ה את ה"טוב" שבאור ו"הבדילו לצדיקים לעתיד לבוא".
מאמרים נוספים בפרשה
לצאת לחיים בגישה נכונה
לפרוע את החוב
טענת האומות ותשובת התורה
לחבר את התורה עם הארץ
האור - מטרת הבריאה
האור שנגנז לעתיד לבוא
לא להתנתק מהעולם
מטרת הירידה - עלייה גדולה יותר
לא לזלזל ברגע קטן
בדברים החשובים - רבים הקשיים
האם הדגים זקוקים לשמות
כוחה ומעלתה של האישה
מידה כנגד מידה
לבנות את העולם
כוחות מיוחדים לתקופת החורף
לצאת לחיים בגישה נכונה
הרובד הפנימי שמאחורי התורה
ברכת 'שהחיינו' על אור חדש בתורה
לעבור את החורף באחדות
איך בוחרים את המשובח לקרבן
לאדם ניתן הכוח לחבר

וירא אלקים את האור כי טוב ויבדל אלקים בין האור ובין החושך (בראשית א,ד)

ביום הראשון של הבריאה, לאחר בריאת השמים והארץ, נברא האור. מספרת התורה: "וירא אלוקים את האור כי טוב, ויבדל אלוקים בין האור ובין החושך". מפרש רש"י: "אף בזה אנו צריכים לדברי אגדה. ראהו שאינו כדאי להשתמש בו רשעים, והבדילו לצדיקים לעתיד לבוא". לאחר מכן מביא רש"י פירוש שני: "ולפי פשוטו כך פרשהו - ראהו כי טוב, ואין נאה לו ולחושך שיהיו משתמשין בערבוביה, וקבע לזה תחומו ביום, ולזה תחומו בלילה".

בדרך-כלל, כאשר רש"י רואה להביא שני פירושים, הוא מקדים את פירוש הפשט לפירוש הדרש, אולם כאן הוא מקדים ומביא את הדרש, "דברי אגדה"; שכן פסוק זה מתפרש טוב יותר על-פי הדרש מאשר על-פי הפשט. אור וחושך מובדלים מעצם מהותם. כשיש אור – אין חושך. מהו אפוא הצורך להבדיל ביניהם? לכן מתבקש לומר שהפסוק הזה רומז לעניינים פנימיים נסתרים.

ה'טוב' הובדל

זה גם ההבדל הבסיסי בין הפשט לדרש: הפשט מתאר את הצד החיצוני והגלוי של הדברים, ואילו הדרש והאגדה עוסקים ברובד הפנימי והנסתר שבהם. בדרך-כלל הדברים מתפרשים תחילה בדרך הפשט, ולאחר מכן בא הדרש; אולם יש דברים שברור מראש כי הם דברים פנימיים ונסתרים, ועל-כן הם מתפרשים תחילה בדרך הדרש.

כך גם בפסוק שלנו. התורה אומרת "וירא אלוקים את האור כי טוב ויבדל". כלומר, הקב"ה ראה שבאור יש 'טוב' מיוחד, ואותו הוא הבדיל ושמרו לצדיקים לעתיד לבוא. מהו ה'טוב' הזה, שהיה באור ביום הראשון ונגנז לאחר מכן?

גילוי הפנימיות

ה'טוב' שבאור הוא הגילוי על מהותה הפנימית של הבריאה. זה בכלל עניינו של האור – הוא אינו משנה את עצם מהותם של החפצים, אבל הוא חושף אותם לעינינו. כשהקב"ה ברא את העולם, האירה בגלוי מהותו האמיתית ותכלית בריאתו. היה אפשר 'לראות' כי העולם אינו מציאות לעצמו, אלא כל-כולו נובע מהכוח האלוקי.

מציאות זו מנעה את אפשרות הבחירה, שהרי מי יכול לבחור ברע כאשר העולם עצמו מגלה את הכוח האלוקי שבו? על-כן נדרשה הבדלה: "ראהו שאינו כדאי להשתמש בו רשעים, והבדילו לצדיקים לעתיד לבוא". הקב"ה הבדיל את ה'טוב' הזה שבאור, כדי שיהיה אפשר לבחון מי צדיק ומי רשע, על-ידי הבחירה החופשית.

לעתיד ישוב ויתגלה

זו משמעות ההבדלה שנעשתה באור: הקב"ה הסתיר את ה'טוב' שבאור, את הגילוי על מהותה ותכליתה של הבריאה, ומעתה איננו רואים בגלוי שהעולם הוא אלוקות. כך יכולה להתקיים הבחירה החופשית, עד זמן הגאולה, שאז ישוב הקב"ה ויגלה את האור הגנוז, ואז "וידע כל פעול כי אתה פעלתו", עד "וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר".

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך כה, עמ' 1)



   

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)