מאמרים נוספים בפרשה
	המשפט לישראל והעמים
	משפט ומקלט
	שופטים ונביאים
	אין לאדם בעלות על גופו
	איך ממנים מלכים בזמן הזה?
	לגלות את הטוב שביהודי
	לשמוע בקול הנביא
	להיכנס למקלטים
	הגאולה - ודאות מוחלטת
	ערי מקלט בתקופת המשיח
	מלך ונשיא, לב ומוח
	תוספת ערי מקלט
	מי יכול להעיד על הקב"ה
	מי האיש הירא ורך-הלבב
	קשר הדוק עם מקור החיים
	הניצוץ שבאילן
	כולנו אחראים
	מי אשם בחטא?
	תפקידם של השוטרים
	מצרים אז והיום

כי האדם עץ השדה (דברים כ,יט)

בפרשתנו מופיע הפסוק¹ המפורסם: "כי האדם עץ השדה". התורה ממשילה את האדם לאילן, ומשום כך אנו מציינים את חגו של האילן - ט"ו בשבט - באכילת פירות ובאי-אמירת תחנון.² כל זה מוכיח, כי יש קשר עמוק בין האדם לבין האילנות.

הדבר מעורר תמיהה: הלא האדם הוא נזר הבריאה, ואילו האילן הוא מסוג הצומח, הנחות במדרגתו אפילו לעומת סוג החי. למה בוחרת התורה להשוות את האדם דווקא לאילן?! חייבים אנו לומר, שיש בצומח תכונה עיקרית ומרכזית, בעלת משמעות רבה לאדם, שלכן נמשל לאילן דווקא.

מעלת הצומח

התכונה המייחדת את הצומח היא הדבקות במקור חיותו, הקרקע. גם החי והמדבר מקבלים את מזונם מהאדמה (ואף נוצרו ממנה, כנאמר³: "הכול היה מן העפר"), אך הם אינם צריכים להיות קשורים אל שורשם ומקורם ואל אימם-יולדתם. לעומתם, הצומח חייב להיות מחובר תמיד אל הקרקע; אם מנתקים אותו מהאדמה, מקור חיותו, הוא גווע ונובל.

האילנות מבטאים זאת ביתר שאת, שכן הם מתקיימים קיום ממושך וסובלים את כל שינויי העונות של השנה, ועם זאת מניבים פרי שנה אחר שנה (שלא כצמחים עונתיים, הגוועים בתום עונתם⁴). הדבר מראה על הקשר האיתן שלהם עם האדמה, עד שאפילו שינויי העונות אינם פוגמים בהם.

התורה - חיינו

במובן זה דומה האדם לעץ השדה. אף הוא, במהותו האמיתית, אינו יכול להינתק ממקורו. נשמתו זקוקה לקשר המתמיד והרצוף עם מקור חיותה, ובלא זה - חייה אינם חיים. הדבקות במקור החיים - זו תכונת האילן שהאדם צריך לאמץ לעצמו.

מקור החיים של האדם הוא התורה, כנאמר⁵: "כי הם חיינו". ממנה יהודי שואב את כוחות נפשו. אלא שסדר החיים הוא, שרק מיעוט מעם-ישראל עוסק בתורה יומם ולילה, ואילו רוב האנשים צריכים (על-פי התורה) לצאת מאוהלה של תורה אל העולם, לחיי הפרנסה, כדי למלא את השליחות האלוקית - "לעשות לו יתברך דירה בתחתונים".

תחת השפעת התורה

אף-על-פי-כן צריך לזכור, "כי האדם עץ השדה": האילן, אף שהוא מתנשא אל מחוץ לקרקע - הוא מחובר אליה תמיד בשורשיו. כך גם האדם - גם כשהוא עומד בפרק החיים של "לרדוף"⁶, עליו להיות קשור לתקופה שבה עסק אך ורק בתורה.

קשר זה צריך להיות לא כזיכרון בלבד - שפעם, בימי עבר, הוא למד תורה - אלא כחיבור צמוד והדוק עם תקופת הלימודים, עד שהוא מרגיש, שהתורה שלמד אז היא מקור חייו בהווה. גם הזמנים שהוא קובע לתורה, בבוקר ובערב, צריכים להשפיע על כל היום, עד שכל הזמן יימצא תחת השפעת התורה ובאווירת התורה.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך כד, עמ' 115)

----------

1) דברים כ,יט.

2) שולחן-ערוך אורח-חיים סימן קלא סעיף ו. ובמגן-אברהם שם סעיף קטן טז.

3) קוהלת ג,ב.

4) ראה ברכות א, סוף עמוד א ואילך, ובמפרשים שם - הדעות שבזה.

5) על-פי לשון הכתוב (דברים ל,כ) "כי הוא חייך ואורך ימיך".