מאמרים נוספים בפרשה
	חודש התיקון וההשלמה
	כוחה העצום של התשובה
	הרע קיים בשביל הטוב
	נותנים לך היום ברכה
	בפתח חודש אלול ניתנים כוחות
	קדושת המקדש
	ביטול מוחלט של האלילות
	המקום אשר יבחר ה'
	משמעות אכילת בשר
	מי יכול לאכול בשר?
	לנקות את הדם מהנפש
	"כמו שעשה הקב"ה"
	סימני כשרות בחיי יום-יום
	לשמוט את החובות
	צדקה תמורת צדקה
	לפתוח את הלב
	כשמעניקים, מעניק גם הקב"ה
	יהודים תובעים שהקב"ה עצמו ינחמם
	היתרון של מעשה האדם
	המקום הנבחר

הענק תעניק לו (דברים טו,יג)

כאשר עבד עברי מסיים את ימי עבדותו ומשתחרר, חייב אדונו להעניק לו מתנות, כדברי הפסוק בפרשתנו¹: "הענק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך". מדברי הרמב"ם² משמע, שחובה זו היא בבחינת 'צדקה'. כלומר, מתן ה'הענקה' הוא נתינה נוספת על השכר שהאדון חייב לתת לעבד תמורת עבודתו.

ככל עניין בתורה, גם מצווה זו, נוסף על משמעותה הישירה, נושאת בתוכה גישה והוראת-דרך אף בעבודת ה'. התורה מציבה לפנינו כלל האומר, שבמערכת היחסים בין מי שעומד בדרגה גבוהה יותר לבין מי שנמצא למטה ממנו, צריך העליון לתת לרעהו הרבה יותר ממה שמגיע לו לפי מעמדו הנוכחי.

חובת הרב

'אדון' ו'עבד', במשמעות רוחנית, יכולים להיות גם רב ותלמיד (והדמיון אינו סמלי בלבד, שכן מצאנו שתלמיד חייב לשמש את רבו כעבד את אדונו³). תפקידו של המורה-הרב הוא להחדיר בתלמידו את חומר הלימוד שמתאים לערכו. זו חובתו כמורה, אף אם כרוך הדבר בעמל רב, ועליו ללמד עד שהתלמיד מבין את מה שהרב מלמדו.

לעומת זאת יש עניינים עמוקים, הנעלים לגמרי משכל התלמיד. אותם אין הרב חייב ללמדו, והם נשארים אצלו בלבד. באה מצוות 'הענקה' ומורה לרב: נוסף על חובתך הבסיסית, עליך להעניק לתלמיד בצאתו ממך 'הענקה' שבבחינת 'צדקה' - עליך לעמול ולהתאמץ עד שהתלמיד יקבל גם את עומק שכלך-שלך. אם רק הדברים קיימים אצלך, עליך לדאוג שסוף-סוף יגיעו גם לתלמיד.

לא רק התחלה

כן הוא גם במערכת היחסים עם יהודים הנחשבים 'קטנים' ו'תלמידים' בענייני יהדות וקיום מצוות. מקובל לחשוב, שכאשר באים להשפיע על מי שרק 'מתחיל' - די ללמדו את המושגים והמצוות שמתאימים לערכו ברגע זה, ולא את כל עומק היהדות.

באה מצוות 'הענקה' ורומזת: הואיל והלה למד ממך - ולו מעט - כבר נחשב הוא תלמידך, וחלה עליך גם חובת 'הענקה' - עליך ללמדו הרבה יותר תורה, ביגיעה וביסודיות, עד שיגיע לדרגה שלך בידיעת היהדות ובהידור במצוות.

מידה כנגד מידה

ידוע⁴ שמידתו של הקב"ה היא "מידה כנגד מידה". כשאנו מקפידים לקיים את עניין ה'הענקה' בבחינת 'צדקה', יותר מהחובה הבסיסית, נוהג עמנו גם הקב"ה בדרך זו.

אנו העבדים והקב"ה הוא האדון. ששת אלפי השנים של הבריאה הם בבחינת שש שנות העבדות, ואחר-כך באה תקופת הגאולה והחירות, בגאולה השלמה. כשאנו מקפידים לתת 'הענקה', גם הקב"ה נוהג עמנו כך, ובבוא הגאולה הוא נותן לנו הרבה מעבר למה שראוי לנו - 'הענקה' מכל אוצרותיו העצמותיים העצומים והאין-סופיים.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך יט, עמ' 153)

----------

1) דברים טו,יג-יד.

2) שהרי בספר המצוות הרמב"ם מונה את מצוות ההענקה (מצוות עשה קצו. מצוות לא תעשה רלג) מיד אחרי מצוות צדקה (מצוות עשה קצה. מצוות לא תעשה רלד).

3) עירובין כז,ב. וראה רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק ה הלכה ח. טור ושולחן ערוך יורה דעה סימן רמב סעיף יט.

4) ראה סוטה ט,א-ב.