חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:01 זריחה: 6:50 א' בחשון התשע"ח, 21/10/17
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

צדקה תמורת צדקה

כאשר אנו מבקשים לזכות בשפע ברכה מהקב"ה לשנה החדשה, יש להרבות במצוות הצדקה, שכן הקב"ה נוהג בנו מידה כנגד מידה, וכך אף הוא יזכה אותנו ברוב ברכה ושפע.
מאמרים נוספים בפרשה
חודש התיקון וההשלמה
כוחה העצום של התשובה
הרע קיים בשביל הטוב
נותנים לך היום ברכה
בפתח חודש אלול ניתנים כוחות
קדושת המקדש
ביטול מוחלט של האלילות
המקום אשר יבחר ה'
משמעות אכילת בשר
מי יכול לאכול בשר?
לנקות את הדם מהנפש
"כמו שעשה הקב"ה"
סימני כשרות בחיי יום-יום
לשמוט את החובות
צדקה תמורת צדקה
לפתוח את הלב
כשמעניקים, מעניק גם הקב"ה
יהודים תובעים שהקב"ה עצמו ינחמם
היתרון של מעשה האדם
המקום הנבחר

פתח תפתח את ידך (דברים טו,ח)

פרשת ראה נקראת תמיד סמוך לחודש אלול או בראש-חודש אלול, וידוע1 שיש קשר בין הפרשה ובין הזמן שבו היא נקראת. את הקשר הזה אנו יכולים למצוא בפסוק המצווה על נתינת הצדקה: "כי יהיה בך אביון... לא תאמץ את לבבך... פתוח תפתח את ידך".2

ואכן, כשהרמב"ם מונה את הפעולות שיש לנקוט כדי לזכות בדין בימים הנוראים הוא מדגיש את מצוות הצדקה: "נהגו כל בית-ישראל להרבות בצדקה ובמעשים טובים ולעסוק במצוות".3 ונשאלת השאלה: במה שונה מצוות הצדקה, שדווקא בה יש להתחזק בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה?

כולנו ניזונים בצדקה

הדבר יובן על-פי דברי חז"ל בעניין דרך קבלת השפע מהקב"ה. וכך נאמר בגמרא על הצדיקים4: "כל העולם כולו ניזונין בצדקה והם ניזונין בזרוע". כלומר, השפע שניתן לעולם כולו הוא בבחינת 'צדקה', משום שהעולם אינו ראוי לכך, ורק הצדיקים "ניזונין בזרוע" - כאילו בכוח הזרוע, בזכות עצמם, שכן הם זכאים לשפע זה מכוח מעשיהם.

לכן כאשר "כל בית-ישראל" מבקשים לזכות בשפע ברכה מהקב"ה לשנה החדשה, עליהם לשים דגש על הצדקה. הקב"ה נוהג בנו מידה כנגד מידה, וכאשר אנו מרבים בצדקה, נוהג עמנו גם הקב"ה במידת הצדקה ומזכה אותנו ברוב ברכה ושפע, אף שאיננו יכולים לתבעו "בזרוע".

לא במעשינו

על-פי זה יובן גם-כן מדוע מרבים בימים אלה בתפילה, כפי שאומר הרמב"ם: "ונהגו כולם לקום בלילה... ולהתפלל בבתי-כנסיות בדברי תחנונים ובכיבושין".

עבודת-ה' מתחלקת בכללות לשני תחומים: קיום התורה ומצוותיה, ותפילה. על-ידי קיום התורה והמצוות מקבל האדם את צרכיו על-פי דין, כפי שהבטיחנו הקב"ה5: "אם בחוקותי תלכו... ונתתי גשמיכם בעיתם"; ואילו התפילה באה לבקש חסד, אף שהאדם אינו ראוי לכך.

לכן מרבים בתפילה בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה, שכן אנו יודעים שבמעשינו בלבד איננו זכאים לשפע הברכה שאנו מבקשים, אלא אנו זקוקים לצדקה ולרחמים, וזאת אנו משיגים על-ידי התפילה.

חסד מהקב"ה

בעומק יותר יש לומר, שגם עצם העובדה שהאדם זוכה בדין בגין מעשיו היא בבחינת צדקה וחסד. שהרי איזה ערך יש למעשי האדם בעיני הקב"ה, וכפי שנאמר6: "אם צדקת, מה תיתן לו". ולכן כאשר הקב"ה משגיח במעשיו של האדם ומחשיב את מעשיו הטובים כדי לזכותו בדין, זו צדקה מצידו.

מכאן החשיבות הרבה של התוספת בצדקה בימים אלה, ועל-ידי כך זוכים לכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בטוב הנראה והנגלה.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך לד, עמ' 89)

----------

1) של"ה חלק תורה שבכתב ריש פרשת וישב.

2) דברים טו,ז-ח.

3) רמב"ם הלכות תשובה פרק א הלכה ד.

4) ברכות יז, ריש עמוד ב.

5) ויקרא כו,ג.

6) איוב לה,ז.



   

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)