חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:01 זריחה: 6:50 א' בחשון התשע"ח, 21/10/17
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

לנקות את הדם מהנפש

משמעותו הפנימית של איסור הדם היא לטהר את נפש האדם מהתאוות הבהמיות, החומריות
מאמרים נוספים בפרשה
חודש התיקון וההשלמה
כוחה העצום של התשובה
הרע קיים בשביל הטוב
נותנים לך היום ברכה
בפתח חודש אלול ניתנים כוחות
קדושת המקדש
ביטול מוחלט של האלילות
המקום אשר יבחר ה'
משמעות אכילת בשר
מי יכול לאכול בשר?
לנקות את הדם מהנפש
"כמו שעשה הקב"ה"
סימני כשרות בחיי יום-יום
לשמוט את החובות
צדקה תמורת צדקה
לפתוח את הלב
כשמעניקים, מעניק גם הקב"ה
יהודים תובעים שהקב"ה עצמו ינחמם
היתרון של מעשה האדם
המקום הנבחר

רק חזק לבלתי אכל הדם (דברים יב,כג)

בפרשתנו מזהירה התורה: "רק חזק לבלתי אכול הדם, כי הדם הוא הנפש".1 השימוש בביטוי 'חזק' בקשר למצווה אחת הוא יחיד מסוגו בתורה, ונשאלת השאלה מה ראתה התורה להזהיר כל-כך באיסור אכילת דם ואף לחזק את האיסור?

רש"י מביא על כך שני פירושים2 סותרים:

הראשון, בשם רבי יהודה, "שהיו שטופין בדם לאכלו, לפיכך הוצרך לומר חזק".

הפירוש השני, בשם רבי שמעון בן-עזאי, שאזהרה זו נועדה ללמד קל-וחומר על כל המצוות: "אם הדם, שהוא קל להישמר ממנו, שאין אדם מתאווה לו, הוצרך לחזקך באזהרתו - קל-וחומר לשאר מצוות".

אחרי ארבעים שנה

הפירוש הראשון מסביר טוב יותר את הקשר בין הביטוי 'חזק' לאיסור אכילת דם: הואיל ובני-ישראל "היו שטופין בדם לאכלו", נזקקה התורה להזהיר על כך ולחזקם במיוחד, לבל ימשיכו בנוהג זה.

עם זאת, יש בפירוש זה גם קושי. ראשית, איסור אכילת דם כבר ניתן לבני-ישראל לפני כארבעים שנה, סמוך למתן התורה, ושם לא נאמר 'חזק'. גם קשה מאוד להניח שבמשך כארבעים שנה לא הועילו אזהרות התורה ועדיין היו בני-ישראל "שטופין בדם לאכלו".

קל-וחומר לכל המצוות

לכן מביא רש"י גם את הפירוש השני, שהביטוי 'חזק' לא נועד לאיסור דם עצמו, שכן אין צורך לחיזוק מיוחד כדי להימנע מאכילת דם, מאחר "שאין אדם מתאווה לו". התורה אומרת 'חזק', כדי ללמד קל-וחומר על כל המצוות: "לא בא הכתוב אלא להזהירך וללמדך עד כמה אתה צריך להתחזק במצוות".

עם זאת, אין הכרח לפרש שיש בין רבי יהודה לבן-עזאי מחלוקת בעצם המציאות (אם היו "שטופין בדם" או "שאין נפש אדם מתאווה לו"). ייתכן בהחלט שאין לאדם תאווה מיוחדת לדם (כדברי בן-עזאי), ועם זאת היו האנשים שטופים בשתיית דם, אם לצרכים רפואיים או מתוך אמונה שיש בזה סגולות שונות (כדברי רבי יהודה).

שתי דרגות

שני הפירושים הללו מייצגים גם שתי דרגות בעבודת ה'. משמעותו הפנימית של איסור הדם היא לטהר את נפש האדם מהתאוות הבהמיות, החומריות. השלב הראשוני בתהליך הטהרה הרוחנית הוא כשהאדם עדיין נמצא במצב של "היו שטופין בדם" - הנפש הבהמית היא בתוקפה ובמלוא עוצמתה, והאדם נדרש להתחזק - "חזק" - ולרסן את תאוותיה.

לאחר מכן מגיע האדם לדרגה "שאין נפש אדם מתאווה לו" - הנפש הבהמית כבר אינה מתאווה לענייני העולם. בשלב זה הצורך ב'חזק' הוא כדי "להתחזק במצוות" - לעלות עוד ועוד בענייני התורה ומצוותיה ובדבקותו של האדם בקדושה האלוקית, עד שלא יהיה שום מקום לענייני העולם הגשמיים, ונפשו כולה תואר באור האלוקי.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך יד, עמ' 45)

----------

1) דברים יב,כג.

2) על-פי ספרי פרשת ראה פסקה עו, ילקוט שמעוני דברים יב סימן תתפד.



   

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)