חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:40 זריחה: 6:06 י"ט באדר התשפ"א, 3/3/21
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

אין שתי רשויות
מאמרים נוספים בפרשה
להרים את הראש
מתוך השבירה צומחת העלייה
שלמות של יהודי
יהודי בלי הקב"ה הוא "מחצית"
קבלת-עול מתוך התלהבות
לא להיבהל מכפייה
צדקה כמו אש
המראות שנתקדשו
לשמור על הפנים
נשמה יתרה בשבת
גם בשעת החטא נשאר היהודי נאמן לה'
לא לחפש תחליפים
גם שברי הלוחות הונחו בארון
שישה מגורשים ואחד בורח
הפתרון לשכחה – לזכור
ארבעים יום בהר-סיני
להחליט: לכאן או לכאן
לשטוף את מה שנדבק
להתרחק מאכזריות
מה עושים כשהשכינה עוברת

אל יצא איש ממקומו ביום השביעי (שמות טז,כט)

כשהוריד הקב"ה לבני-ישראל מן במדבר, קיבלו ביום שישי כמות כפולה, גם בעבור השבת, שכן בשבת עצמה נאסר עליהם לצאת אל מחוץ לתחום וללקוט. וכך מצווה התורה: "אל יצא איש ממקומו ביום השביעי".

בשבת אסור לעשות ל"ט מלאכות ראשיות, אך ההוצאה מרשות לרשות נחשבת עיקרן של כל המלאכות. דבר זה מסביר גם את העובדה שמסכת שבת בתלמוד נפתחת בדיני ההוצאה מרשות לרשות – "יציאות השבת". מה ההסבר לכך?

ריבון יחיד

עניינה של השבת הוא – "שבת לה'". כלומר, זה יום שכולו קודש לה'. מטרתה של השבת לקבוע בנפשו של יהודי את האמונה שהקב"ה ברא את העולם יש מאין, ושגם עכשיו הוא בורא ומקיים את העולם בכל רגע ורגע. מזה נובעת ההכרה, שהוא הריבון היחיד בעולם, וכי הכול נתון ברשותו ובהשגחתו הפרטית.

אנו נזקקים ליום מיוחד שמחדיר הכרה זו, משום שהקב"ה ברא את העולם בדרך שמסתירה אמת זו. העולם הוא מלשון 'העלם', והוא מעלים ומסתיר את האמת. מצד תחושתו הטבעית, עלול האדם לחשוב שאין חלילה מנהיג יחיד לבריאה, אלא שיש כאן שתי רשויות – רשות של טוב וקדושה ורשות של רע וטומאה.

לא להוציא

כאשר היהודי שובת בשבת, ביום שכולו קודש לה', הוא קובע בנפשו את האמונה והידיעה האמיתית, שהעולם כולו אינו אלא רשות אחת, 'רשות היחיד', ל'יחידו של עולם'. הכרה זו באה בעיקר לידי ביטוי באיסור של 'הוצאה' מרשות היחיד. איסור זה משקף את תוכנה הפנימי של השבת – שכל המציאות כלולה בתוך 'רשות היחיד', ושאין מוציאים ממנה דבר לרשות אחרת. לאמור: הקב"ה הוא המציאות האחת והיחידה הקיימת, והכול כפוף לו.

דבר זה מסביר מדרש תמוה. המדרש מספר, שכופר אחד שאל את רבי עקיבא: "אם, כדבריך, הקב"ה מכבד את השבת, אל ישיב בה רוחות, אל יוריד בה גשמים, אל יצמיח בה עשב". השיבו רבי עקיבא, שאיסור ההוצאה מרשות לרשות קיים רק אצלנו, אבל הקב"ה "כל העולם שלו הוא", ולכן אין כאן הוצאה מרשות לרשות. אך נשאלת השאלה, איך תשובה זו, העונה על איסור ההוצאה מרשות לרשות, מתרצת את השאלות על איסורי שבת אחרים?

שבת לעתיד

אולם על יסוד הדברים שהוסברו יובן הדבר. עיקר מטרתה של השבת לבטא את השליטה המוחלטת של הקב"ה בעולם ואת ההכרה שיש כאן רק 'רשות היחיד'. לכן איסור ההוצאה מרשות לרשות מבטא את כללות איסורי השבת. ומכיוון שאצל הקב"ה לא ייתכנו 'שתי רשויות', מכאן שגם ה'מלאכות' האחרות שעושה הקב"ה אינן סותרות את שליטתו המלאה על כל הבריאה.

דבר זה יתגלה לעין-כול בגאולה האמיתית והשלמה, כמאמר המדרש, "לעתיד אדם הולך ללקוט תאנה בשבת והיא צווחת ואומרת 'שבת היא!'". כלומר, העולם עצמו ירגיש ויקרין את האמת האלוקית – בקרוב ממש.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי-שיחות כרך יא, עמ' 68)



 

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)