הואיל משה באר את התורה הזאת (דברים א,ה)
על ראש-חודש שבט מספרת התורה, שבשנת הארבעים ליציאת מצרים, ביום הזה (ראש-חודש שבט) "הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר". מסבירים חז"ל: "בשבעים לשון פירשה להם". כלומר, משה ביאר ביום הזה את התורה בשבעים הלשונות של הגויים.
דבר זה אינו מובן: לשם-מה נזקק משה לפרש לישראל את התורה בשבעים לשון? אם חשש שמקצתם אינם מבינים לשון-הקודש, מדוע המתין ארבעים שנה ולא תרגם את התורה מיד לאחר מעמד הר-סיני? וכי מפני חשש כזה נאלצו כל בני-ישראל לשמוע את פירוש כל התורה בשבעים לשון, בשעה שרובם ככולם לא הבינו כלל את הלשונות האלה?!
מה נחשב 'תורה'?
העניין יובן בהקדמת דברי הרמב"ן בדבר מעלת לשון-הקודש: "דברי התורה והנבואות וכל דברי קדושה, כולם בלשון ההוא נאמרו... הוא הלשון שהקב"ה... מדבר בו". על-פי זה, לימוד התורה היה יכול להיות רק בלשון-הקודש ולא בשום שפה אחרת.
היו יכולות להיות לכך כמה וכמה השלכות הלכתיות. יש כמה הלכות החלות על דיבור בדברי-תורה. למשל, קודם שמדברים דברי תורה יש צורך לברך 'ברכת התורה', ואילו על הרהור בדברי תורה אין מברכים ברכה. לו לימוד התורה היה היה אפשרי רק בלשון-הקודש, הרי מי שהיה לומד תורה בשפות אחרות לא היה יכול לברך 'ברכת התורה'.
כוחו של משה
זו הייתה פעולתו של משה רבנו. על-ידי שהוא פירש את התורה בשבעים לשון, חל שם 'תורה' גם על דברי תורה שיהודים לומדים בכל שפה ולשון. אמנם אין זה "הלשון שהקב"ה מדבר בו", ובכל-זאת חל על לימוד זה הגדר של דברי תורה, והאדם מוציא מפיו 'דברי תורה' לכל דבר ועניין.
הענקת תוקף זה לדברי התורה בכל שפה ולשון הייתה צריכה להיעשות על-ידי משה רבנו דווקא. כל ענייני התורה נמסרו לבני-ישראל על-ידי משה – "משה קיבל תורה מסיני", ועד שאמרו חז"ל: "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש, הכול נאמר למשה מסיני". לכן גם החלת שם 'תורה' על דברי תורה הנאמרים בכל לשון יכולה הייתה לבוא רק על-ידי משה.
להפיץ גם ב'חוצה'
דבר זה קשור במיוחד לחידוש שחל בדורות האחרונים, שמעיינות החסידות – ספרי חסידות ומאמרי חסידות - תורגמו ל'שבעים לשון', כדי שפנימיות התורה תגיע ל'חוצה' ממש, גם למי שאינם מסוגלים להבין לא רק לשון-הקודש אלא לשון יהודית בכלל.
ומכאן אנו למדים הוראה, בעומדנו בראש-חודש שבט (שבו "הואיל משה באר את התורה הזאת" בשבעים לשון) – שכל אחד ואחת מאיתנו צריכים ללכת בדרך זו – לעסוק בהפצת התורה בכלל, ובהפצת פנימיות התורה במיוחד, גם למי שנמצאים ב'חוצה'. ועל-ידי כך נזכה לביאת משיח-צדקנו, שיוליכנו קוממיות לארצנו, בגאולה האמיתית והשלמה במהרה בימינו ממש.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך לו, עמ' 38)
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
