חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:38 זריחה: 6:29 ב' בתשרי התשפ"א, 20/9/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שני מנהיגים בכפיפה אחת

כשם שחבל עניינו לחבר שני דברים, כך על-ידי חבל הנשמה מתקשר האדם עם הקב"ה
מאמרים נוספים בפרשה
תשובה מתוך שמחה
היהודי כאדם שמימי
להיות בשמיים ולרדת לארץ
ללכת ישר למעלה
להיות קרוב ורחוק
להתחיל מלמעלה
שמים וארץ בעבודת האדם
להתחיל מלמעלה
החבל של הנשמה
שלושה שבחים
שני מנהיגים בכפיפה אחת
למה משה לא נכנס לארץ?
לחבר שמים וארץ
הברכה קודם לימוד התורה

ויבא משה... הוא והושע בן נון (דברים לב,מד)

השבוע אנו קוראים על ראשית מנהיגותו של יהושע בן-נון. זה היה ביום פטירתו של משה רבנו, ועל כך מספרת התורה: "ויבוא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת באוזני העם, הוא והושע בן-נון".1 על כך מפרש רש"י2: "ניטלה רשות מזה וניתנה לזה". כלומר, זה היה היום שבו הועברה המנהיגות ממשה ליהושע.

דבר זה מעורר פליאה. הלוא יש כלל: "דבר (=מנהיג) אחר לדור ולא שני דברים לדור".3 מדוע היה צריך להיות שדווקא יהושע, תלמידו של משה רבנו, יתחיל את נשיאותו עוד בחייו של משה, ולא כפי שמצאנו אצל ממלאי-מקום אחרים, שנשיאותם החלה רק לאחר פטירת הנשיא שקדם להם?

הרגיש כמשרת

הדבר נבע דווקא מהעובדה שיהושע היה "משרת משה"4, ובחיי רבו היה בתכלית ההתבטלות כלפיו. מציאות זו חייבה את התחלת ההנהגה עוד בחיי משה.

אם משה רבנו לא היה מעמיד אותו כמנהיג בחייו, לא היה יהושע מצד עצמו מסוגל להיות נשיא ישראל. מנהיג זקוק לתכונות של רוממות, נשיאות, ואילו יהושע ביטא עד אז תכונות הפוכות ממש, תכונות של 'משרת', של התבטלות מוחלטת. זו הסיבה שהנהגתו של יהושע הייתה צריכה להתחיל עוד בחיי משה רבנו, כי בכך ניתן לו הכוח להיות מנהיג ישראל.

לא זחה דעתו

עם זאת, התורה מקפידה לקראו כאן - "הושע". על כך מפרש רש"י: "למה קוראו כאן הושע? לומר שלא זחה דעתו עליו, שאף-על-פי שניתנה לו גדולה - השפיל עצמו כאשר מתחילתו". יש כאן לכאורה דבר והיפוכו: מצד אחד נדרשה ממנו הרמת ראש, רוממות ונשיאות, ובה-בשעה "השפיל עצמו כאשר מתחילתו"!

זו הייתה גדולתו של יהושע. טבע האדם, שכשהוא עולה לגדולה, משתנות תכונותיו ואישיותו, לפי השינוי במעמדו. אולם יהושע, אף שנתמנה לנשיא ישראל, תפקיד שחייב אותו להתנהגות של גדולה והתנשאות, בכל-זאת הפריד באופן מוחלט בין הדברים: הוא לא הפך את הרוממות וההתנשאות לחלק מאישיותו העצמית, אלא ראה בזאת חלק מתפקידו כמנהיג. הוא עצמו, בהרגשתו, נשאר עניו ושפל-ברך, כפי שהיה בעודו "משרת משה".

גדולה מלמעלה

דרכו זו של יהושע מורה לנו דרך בחיים. כשאדם זוכה לגדולה - אף לגדולה של שררה ונשיאות - אל לו לחשוב שכל זה בא לו בזכות מעלותיו האישיות. הרגשה כזאת עלולה להוליד גאוות-לב שלילית ומזיקה. אדם צריך תמיד לזכור, שהגדולה באה מאת הקב"ה ואין לייחסה לאישיות העצמית.

דווקא תחושה כזאת של ענווה ושפלות היא המעניקה לאדם את היכולת למלא את תפקידו בנאמנות, והיא גם הכלי להמשך קבלת ברכות ה', ולהצלחה במילוי התפקיד.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך כט, עמ' 195)

------------

1) דברים לב,מד.

2) על-פי סוטה יג,ב.

3) סנהדרין ח,א. הובא בפירוש רש"י על התורה דברים לא,ז.

4) שמות לג,יא.



   

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)