מאמרים נוספים בפרשה
	שלוש אותיות, שלוש תפיסות
	לראות את היחיד שבציבור
	בית מלא ספרים חייב במזוזה
	מיטב הכוחות - לקב"ה
	מחלוקת שהניבה תוצאה חיובית
	מה, בעצם, רצה קורח?
	שוויון - לא בכל תנאי
	מעלת האור
	התשוקה לכהונה - תשוקה חיובית
	לימוד זכות של משה רבנו
	ניסיון ההצלה האחרון
	החיבור בין הטבע והנס
	יהודים ושקדים
	אי-אפשר להפריע ליהודי
	התבטלות גמורה
	כוחה של מחשבה
	יהודי כשליח ה'
	לתת לקב"ה מן המובחר
	נס המטות - הוכחה נצחית
	חשוב לעשות, חשוב שהמעשים יאירו

כל העדה כלם קדשים ובתוכם ה' (במדבר טז,ג)

פרשת קורח כולה מתמקדת, למעשה, סביב נושא הכהונה. המחלוקת של קורח הייתה נגד כהונת אהרון, ואחרי סיומה של המחלוקת מספרת הפרשה על פריחתו של מטה אהרון ועל מתנות הכהונה. מכאן, שמושג הכהונה הוא יסוד חשוב בעבודת-ה', ומחלוקת קורח מסמלת את הגורמים המנסים להפריע לה.

הכוהנים הם מי שמוסרים את כל חייהם לעבודת הבורא, כפי שנאמר¹: "ה' הוא נחלתם". בני-ישראל, שנצטוו לתת לכוהנים מתנות-כהונה, נותנים זאת למעשה לקב"ה, והכוהנים זוכים במתנות אלה "משולחן גבוה".² כלומר, מתנות-הכהונה מבטאות את ההתמסרות של כל יהודי לעבודת הבורא, ולכן הכלל הוא: "כל חלב לה'³" - יש לתת לקב"ה מהטוב ומהיפה.

משמעות נצחית

המשמעות הרעיונית של מצוות מתנות-כהונה תקפה גם בימינו. הקדשת מיטב הנכסים לכוהן מבטאת גם את הצורך לתת את מיטב הנכסים הרוחניים - מיטב הזמן והכוח - ל'כוהן' שבקרבנו, דהיינו - לנשמה, לה' ולתורתו.

אדם צריך להקדיש את מיטב זמנו וכוחותיו לעבודת ה'. את הרגע הראשון של היום עליו לייחד למתן תודה לה' - "מודה אני".⁴ לאחר מכן, את שעות הבוקר הרעננות יש להקדיש לתפילה בכוונת הלב ולשיעור תורה. רק אחר-כך אפשר לעסוק בצרכים האישיים - במלאכה, במסחר וכו' - וגישה כזאת מבטיחה הצלחה בכל היום.

טענות קורח

על כך חלקו קורח ועדתו. הם באו למשה רבנו כשהם עטופים בטליתות תכלת, ושאלו בלגלוג⁵: "טלית שכולה תכלת חייבת בציצית?", "בית מלא ספרים חייב במזוזה?". בכך הביעו את טענתם, שאין צורך במסירת ה'חלב' לה', הואיל ו"כולם קדושים ובתוכם ה'⁶" - הקב"ה מצוי בכל מקום ובכל דבר, ואין צורך במתנות כהונה.

יש הטוענים ש"כולם קדושים". לכל אחד ואחד לב יהודי ונשמה אלוקית, וממילא אין צורך בשעבוד מיוחד של מיטב הכוחות לקב"ה, שכן בין כך ובין כך שורה השכינה בקרבם, מתוקף היותם יהודים. יש לדעת אפוא שזו טענת קורח, ומזה נוצרת מחלוקת נוראה שאינה לשם שמים.

הדרך להצלחה

תשובתו של משה על דברי קורח ועדתו הייתה ברורה: "טלית שכולה תכלת חייבת בציצית"; "בית מלא ספרים חייב במזוזה". אין להסתפק בקדושה הבסיסית הכללית, אלא יש צורך בהדגשה מיוחדת של הקדושה, על-ידי הציצית והמזוזה.

אם מתנות הכהונה לא יהיו והאדם לא ישעבד את מיטב כוחותיו לה', עלול אפילו לימוד התורה עצמו להיעשות הפך מסם-חיים. כדי להגיע לקדושה העצמותית שקיימת בכל דבר דרושה קבלת-עול בסיסית בתחילת היום והקדשת ה'ראשית' לעבודת ה' טהורה. כך זוכים לברכת ה' בכל הפעילות היומית ולהצלחה בלימוד התורה ובקיום מצוותיה.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ב, עמ' 326)

----------

1) יהושע יג,לג.
2) ביצה כא,א.
3) ויקרא ג,טז. וראה רמב"ם סוף הלכות איסורי מזבח.
4) וכמו שכתב כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע בספר המאמרים קונטרסים כרך א דף קסה,א על הפסוק (במדבר טו,כ) ראשית "עריסותיכם", מלשון עריסה, תתנו לה'.
5) ירושלמי סנהדרין פרק י הלכה א. במדבר רבה יח,ג. תנחומא קורח ב.
6) קורח טז,ג.