מאמרים נוספים בפרשה
	התנשאות אמיתית
	להפוך מדבר למקום יישוב
	אי השבח - הוא השבח
	למה התשובה אינה במניין המצוות
	הצדקה - של הקב"ה
	מי יכול להסתתר מהקב"ה?
	זו רק רוח-שטות
	מעשה אחד, כוונות שונות
	שכרה של שמירת שבת
	אחדות בתוך הייחודיות
	לשמוע את הקול
	לגרש את הרע ולאסוף טוב

והתוודו את חטאתם אשר חטאו (נשא ה,ז)

בפרשתנו מופיעה¹ המצווה: "והתוודו את חטאתם אשר חטאו". זוהי מצוות הווידוי - להתוודות על העוונות. וכך כותב הרמב"ם²: "שציוונו להתוודות על העוונות והחטאים שחטאנו לפני הא-ל ולאמור אותם עם התשובה".

ואכן, מצוות הווידוי היא אחת מתרי"ג המצוות. על-פי הרמב"ם, זוהי מצוות-עשה השבעים ושלוש, וכך היא נמנית בספר המצוות שלו. נשאלת על כך השאלה, למה דווקא הווידוי, שהוא פרט בעשיית התשובה, נמנה עם תרי"ג המצוות, ואילו התשובה עצמה אינה נמנית בתוך תרי"ג המצוות.

אין ציווי

על שאלה זו ניתנו שלוש תשובות:

א³) התשובה אינה נמנית במניין המצוות, כי אין מצווה לעשות תשובה. אם האדם רוצה לעשות תשובה ולתקן את חטאיו, מורה לו התורה איך לעשות זאת, אבל על התשובה עצמה אין ציווי. לכן הווידוי הוא מצווה אבל התשובה עצמה לא.

יש להסביר זאת בעומק יותר: כל עניינה של התשובה הוא התעוררות פנימית לשוב אל ה', התעוררות שבאה מהאדם עצמו. לכן אין מקום לציווי על כך, כי אם יש ציווי, שוב אין הדבר יכול לבוא לגמרי מצד האדם, מאחר שהציווי מכריחו לעשות זאת. לכן לא ציוותה התורה על התשובה, כדי שהיא תבוא אך ורק מצד האדם עצמו.

ציווי כללי

ב) התשובה היא ציווי כללי, ולכן היא אינה נמנית במניין המצוות, שבו כלולות רק מצוות פרטיות. למשל, יש בתורה ציווי⁴: "ומלתם את עורלת לבבכם, ועורפכם לא תקשו עוד", ואף-על-פי-כן אין ציווי זה נחשב אחת המצוות, מכיוון שהוא ציווי כללי, הנוגע לשמירת כל התורה והמצוות.

הסבר זה עולה בקנה אחד עם המבואר⁵, שתרי"ג המצוות הן בדוגמת תרי"ג האיברים והגידים שבאדם. כשם שברשימת האיברים והגידים נמנים רק איברים פרטיים, ואילו הדם, למשל, המזרים חיים לכל האיברים אינו נמנה כאיבר⁶, כך התשובה, שעניינה התעוררות מעומק הלב, היא דבר כללי, ולכן אינה נמנית בתוך תרי"ג המצוות.

דברים שבלב

ג⁷) הווידוי והתשובה הם מצווה אחת, ועד שהרמב"ם אומר⁸, כי "כל המתוודה בדברים ולא גמר בליבו לעזוב, הרי זה דומה לטובל ושרץ בידו". אולם כשיש מצווה שיש לה שני חלקים, חלק מעשי וחלק רגשי, מונים במניין המצוות רק את החלק המעשי. לכן נמנה במניין המצוות רק הווידוי ולא התשובה, משום שהיא דבר שבלב.

על-פי ההסבר הזה (שזוהי שיטת הרמב"ם), התשובה היא מצווה ואפילו מצווה פרטית, אלא שהיא כלולה בתוך מצוות הווידוי. אמנם התשובה היא למעלה מכל המצוות, אבל אסור לה להישאר 'למעלה', אלא היא צריכה לחדור לתוך המצוות הפרטיות, באופן שתביא את האדם לידי קיום כל המצוות בפועל, כלשון חז"ל: "תשובה ומעשים טובים⁹".

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך לח, עמ' 18)

--------

1) נשא ה,ז.

2) ספר המצוות מצוות-עשה עג.

3) מנחת חינוך מצוות-עשה שסד.

4) עקב י,טז.

5) מכות כג, סו, עמ' ב. הובא ברמב"ם בסוף הקדמת ספר המצוות וכן בהקדמת ספר היד. זוהר חלק א קע,ב.

6) ראה לקותי תורה במדבר יג,א-ב.

7) קריית-ספר למבי"ט על הרמב"ם תחילת הלכות תשובה.

8) הלכות תשובה פרק ב, הלכה ג.

9) ראה לקוטי תורה שמיני-עצרת פה,א. שיר-השירים יז,ג.