מאמרים נוספים בפרשה
	התנשאות אמיתית
	להפוך מדבר למקום יישוב
	אי השבח - הוא השבח
	למה התשובה אינה במניין המצוות
	הצדקה - של הקב"ה
	מי יכול להסתתר מהקב"ה?
	זו רק רוח-שטות
	מעשה אחד, כוונות שונות
	שכרה של שמירת שבת
	אחדות בתוך הייחודיות
	לשמוע את הקול
	לגרש את הרע ולאסוף טוב

בני מררי למשפחתם לבית אבותם תפקוד אותם (במדבר ד,כט)

בהמשך לפרשת במדבר, שבה נמנו בני-ישראל והחלו להימנות בני שבט לוי, ממשיכה התורה לספר בפרשת נשא על ספירת משפחות הלויים, שנשאו את המשכן וכליו במסעות המדבר. בסוף הפרשה הקודמת¹ נימנו בני קהת, שנשאו את הארון וכלי-הקודש, ובפרשתנו² נמנים בני גרשון, נושאי היריעות, ובני מררי³, שהיו ממונים על נשיאת קרשי המשכן ואדניו.

בציווי על ספירתם בולט הבדל אחד: בספירת בני קהת ובני גרשון נוקטת התורה ביטוי של חשיבות וכבוד: "נשא את ראש"; אולם בהגיע תורם של בני מררי - נכתב הציווי במילים פשוטות: "תפקוד אותם"³ - ללא כל הענקת כבוד ו'נשיאת ראש'.

אנשים פשוטים

מסביר זאת המדרש⁴: "בני קהת ובני גרשון... חלק להם הקב"ה כבוד: לקהת - בעבור כבוד הארון, ולגרשון - על שהיה בכור. אבל בני מררי, שלא היו אלא בני פשוט, ועבודת משאם לא הייתה אלא קרשים ובריחים ואדנים... לא נאמר בהם נשא את ראש".

הסבר זה נשמע תמוה: וכי משום שבני מררי היו "בני פשוט" והיו ממונים 'רק' על משא קרשים ובריחים, היה צורך להדגיש את נחיתותם? חייבים אנו לומר אפוא, שלא זו בלבד שאין כאן כוונה להפחית ממעלתם, אלא אדרבה, בכך רמוזה מעלתם המיוחדת של בני מררי.

מיטב הכישרונות

הקמת המשכן, שבו שרתה השכינה, הייתה כרוכה בשני תנאים: א) מיצוי מיטב הכישרונות שבעם-ישראל, מתוך פעילות ועשייה כדי להפיק את המיטב בעבור מלאכת המשכן; ב) שעבוד גמור של ה'אני' ושל הישות העצמית, מתוך התבטלות גמורה לקב"ה.

שתי הגישות הללו באו לידי ביטוי בשבט לוי, משרתי המקדש: בני קהת ובני גרשון ייצגו את הפעילות המעשית ואת רתימת הכוחות האישיים לעבודת המשכן; ואילו בני מררי - הם ייצגו את ההתבטלות לה' ואת קבלת-העול (הדבר רמוז שם בשמם "מררי" - מרירות, התבטלות).

היסוד - התבטלות

עבודתם המעשית תאמה את תפקידם העיקרי: בני קהת ובני גרשון נשאו את הארון, הכלים והיריעות, החלקים היותר חשובים במשכן. בכך התבטאה מהותם - רתימת מיטב הכוחות והחומרים שבעולם לעבודת ה'. לעומתם, בני מררי נשאו את הקרשים העשויים "עצי שיטים עומדים".⁵ הקרשים מבטאים עמידה של התבטלות מוחלטת לקב"ה, תוך סילוק כל הרצונות הזרים. וההתבטלות היא היסוד, כשם שרק על האדנים והקרשים אפשר היה להקים את יתר חלקי המשכן.

זו הסיבה, שאצל בני קהת ובני גרשון נאמרה 'נשיאת ראש' ואילו אצל בני מררי לא נאמר הדבר: בני קהת ובני גרשון היו זקוקים להגבהה ולרוממות, בבחינת "ויגבה ליבו בדרכי ה'"⁶; ואולם בני מררי - עיקרם הביטול והפשטות ("בני פשוט"). אי-הזכרת 'נשיאת-ראש' אצלם באה כדי להבליט את מעלתם - את ביטולם המוחלט לה', שזה היה עיקר תפקידם במשכן העדות.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי ספר השיחות ה'תשמ"ח כרך ב, עמ' 465)

----------

1) במדבר ד,ב.

2) שם כב.

3) שם כט.

4) במדבר רבה פרשה ו,ד. הובא בלקוטי תורה שם כא,ב.

5) שמות כו,טו.

6) דברי הימים-ב יז,ו.