במדבר סיני (במדבר א,א)
יש מקומות רבים שנחשבים מדבר שממה מבחינה יהודית. אלה מקומות שאין בהם מוסדות תורה כדרוש, שקשה לפעמים להשיג בהם מזון כשר, שהרוח הנושבת בהם אינה רוח התורה והקדושה. מבחינה גשמית, יכולים המקומות הללו להיות גנים פורחים, אך מבחינה רוחנית הם בבחינת 'מדבר שממה'.
יהודי הנקלע למקום כזה עלול לחשוב, שבתנאים כטלה אין באפשרותו לשמור על אורח-חיים יהודי-רוחני אמיתי. הוא עלול לוותר בתחילה על דברים שנראים לו כ'מותרות' מבחינה רוחנית, ואט-אט הוא עלול לוותר גם על דברים קיומיים ממש, שבלעדיהם אין יהודי יכול להתקיים באמת. תחושתו היא: "כאן זה אחרת. אי-אפשר להתנהג במקום כזה כמו בסביבה תורנית מקורית".
בלב הישימון
אולם כשלומדים אנו את פרשת-השבוע, פרשת 'במדבר', אנו מבינים עד כמה אין לגישה כזאת כל מקום. בפרשה מסופר על האופן שבו התחלקה עבודת נשיאת המשכן וכליו בין משפחות הלוויים. התורה מתארת כיצד התנהלו מסעות-ישראל במדבר וכיצד הוקם המשכן בכל מקום שבו חנו בני-ישראל. וכשאנו מתבוננים בזה, מתעוררת בנו השתאות גדולה - הלוא כל זה היה במדבר, בשממה, בלב הישימון!
כיצד זה במדבר שממה, במקום שבו אין חיים ובוודאי אין זכר ליהדות ולקדושה, נושאים יהודים בכל מסעיהם את המשכן, ומיד בהגיעם למקום כלשהו הם מקימים אותו והופכים מיד את המקום לקדוש וראוי לעבודת ה'!
הקדושה לא מוגבלת
מלמדת אותנו אפוא התורה, שהקב"ה לא הגביל את כוחה של הקדושה לתנאים אלה או אחרים. בכל מקום שאליו מגיע יהודי, ולו יהיה זה מדבר שממה גשמי או רוחני - יש לו מלוא הכוחות להקים משכן לה', לקדש את המקום ולהפיץ בכל האזור אור של תורה וקדושה.
עליו רק לאפשר לאור הקדושה שבקירבו, לנשמתו האלוקית, להובילו ולהאיר לפניו את הדרך, ומיד יראה כיצד נעלמים וסרים כל המכשולים וכל ההפרעות, עד שהוא מגיע 'לארץ-ישראל' - אל מקום הקדושה.
כוחה של האשה
רעיון זה, שנלמד מהקמת המשכן במדבר, אף שהוא מקיף את כל בני העם היהודי, יש לו זיקה מיוחדת לנשים. גם בבניית המשכן נקראו ובאו הנשים ראשונות, לפני הגברים, והדבר מלמדנו על שייכותן המיוחדת של נשי-ישראל לעניין זה של הקמת משכן לה'.
נשי-ישראל, כמי שמופקדות על חינוך הדורות הבאים, על צביונו של הבית היהודי והמהוות מרכזו של הבית (עקרת-הבית - מלשון עיקר הבית) - חייבות בעיקר בתקיעת היתד היהודית בכל מקום שאליו נקלעת המשפחה. הנשים הן אלה שניתנו להן כוחות מיוחדים להתמודד עם השפעות הסביבה, בבואן להשתית את ביתן על אדני היהדות, ובבואן לחנך את ילדיהן על פי מסורת-ישראל.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ב, עמוד 296)
----------
1) שמות יט,ב.
2) מכילתא הובא בפירוש רש"י על הפסוק.
3) ילקוט שמעוני שמות פרק יח, סימן רעג.
4) ראה רשב"ם על הפסוק: נגד ההר, הנזכר למעלה, תעבדון את האלקים על ההר הזה.
5) ראה שמות רבה פרשה ב,ד. ופרשה נא,ח – שמפרש כל השמות של ההר – בתורה ומצוות.
6) בראשית יא, א.
7) שם שם, ו.
8) כמאמר רז"ל בשבת קה, א: :אנכי – אנא נפשי כתבית יהבית".
9) אור תורה אגדות חז"ל קרוב לסופו.
10) אבות פרק ב משנה א.
|
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
