מאמרים נוספים בפרשה
	להפוך את הרע לטוב
	כוחו של הרע שמתהפך לטוב
	מנהיגי ישראל מול מנהיגי האומות
	הפיכת הקללה לברכה
	עוצמתם של יהודים
	בלעם מפריך את טענת לבן
	האבות והאימהות של הקיום היהודי
	משנאה בלי טעם לאהבה בלי טעם
	המעלות העצמיות של ישראל
	החיבה של עם-ישראל
	לחטוף מסירות-נפש
	הנבואה על שובה
	הצניעות של עם-ישראל
	נתברכו בזכות הצניעות
	המשיח יביא שלמות
	מה יעשה המשיח כשיבוא?
	הכרת המציאות העצמית
	גם כשכרע האריה - אריה הוא
	טענה שמטרתה להתיר איסור
	יראה ואהבה כנגד בלעם ועמלק

הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא (במדבר כג,כד)

כשהזמין בלק את בלעם כדי לקלל את ישראל¹, השמיע בלעם כמה נבואות על העם. בנבואתו הראשונה קבע שאין אפשרות לקללם, משום שהם חביבים לפני ה': "מה אקב - לא קבה א-ל, ומה אזעום - לא זעם ה'".² בנבואתו השניה הוסיף בלעם, שלא זו בלבד שאין לו אפשרות לקללם, אלא שבזכות מעשיהם הטובים ראויים הם לברכה מיוחדת: "הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה".³

אחת המעלות של בני-ישראל שמציין בלעם, ושבזכותן הם ראויים לברכה, היא: "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא".⁴ רש"י מפרש זאת כך: "כשהן עומדין משינתם שחרית - הן מתגברים כלביא וארי לחטוף את המצוות, ללבוש ציצית, לקרוא את שמע ולהניח תפילין".

חיבה מיוחדת

מדברי רש"י (המיוסדים על המדרש) עולה, שעיקר החביבות של עם-ישראל היא בכך, שהיהודים מתגברים "לחטוף את המצוות". כלומר, הסיבה לכך שהם ראויים לברכה מיוחדת נובעת מהעובדה שהם אינם מסתפקים בקיום רגיל של המצוות, אלא מתאמצים 'לחטוף' ולקיימן.

מהי 'חטיפה'? - 'חטיפה' מלמדת שהדבר הנחטף אהוב וחביב במיוחד אצל האדם⁵, עד שהוא להוט לקחתו. דבר שאינו יקר וחביב כל-כך, האדם לוקחו בנחת ובשלווה, אבל דבר יקר וחביב - הוא חוטף וממהר לקחתו.

בלי חשבון

זו המשמעות שישראל מתגברים "לחטוף את המצוות" - יהודים אוהבים ומחבבים כל-כך את המצוות, עד שמיד כשהם קמים משנתם, הם מתנפלים על המצוות ו'חוטפים' אותן - לובשים ציצית, קוראים קריאת-שמע, מניחים תפילין וכו'.

המהות הפנימית יותר של 'חטיפה' היא פעולה שלא על-פי סדר וחשבון. בעבודת ה' זו דרגת מסירות-הנפש, שאינה הגיונית ושכלית. יהודי מוסר את נפשו בלי לעשות חישובי כדאיות, אלא מתוך התמסרות על-שכלית לרצון ה'. ולכן, כשאומרים שיהודים מקיימים את המצוות באופן של 'חטיפה', המשמעות היא שהם מקיימים אותן מתוך מסירות-נפש.

ימים שהיו

דבר זה מזכיר את תביעתו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ (רבי יוסף-יצחק) מליובאוויטש מחסידיו, בימי האפלה של המשטר הקומוניסטי ברוסיה. וכך אמר⁶: "יהודים, חיטפו מסירות-נפש, חיטפו, כי עובר וחולף זמנה של מסירות-הנפש. עוד מעט יבואו ימים של חופש גמור בענייני הדת, ואז תחפשו מסירות-נפש ולא תמצאו".

ואכן, מסירות-הנפש היא אחת המעלות הנפלאות של עם-ישראל, שרמז עליהן בלעם. ובזכות מסירות-הנפש של היהודים במשך הדורות ועד היום - נזכה לקיום הנבואה "וקם שבט מישראל"⁷, זה המלך המשיח, יבוא ויגאלנו בקרוב ממש.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך לג, עמ' 149)

----------

1) במדבר כב,ב ואילך.

2) שם כג,ח.

3) שם כ.

4) שם כד.

5) ראה חולין קלג,א. וראה ברכות נג,ב: "חטוף ובריך".

6) ספר השיחות תרפ"ז עמוד 120 ואילך.

7) במדבר כד,יז-יח.