חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:48 זריחה: 5:45 כ"א בתמוז התש"פ, 13/7/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

האבות והאימהות של הקיום היהודי

האב הוא המקור הראשוני של הרוח היהודית, אבל האם היא שמורידה את הדברים לחיים הממשיים - בחינוך הילדים, בהכנסת אורחים ובאווירה היהודית הכללית השוררת בבית
מאמרים נוספים בפרשה
להפוך את הרע לטוב
כוחו של הרע שמתהפך לטוב
מנהיגי ישראל מול מנהיגי האומות
הפיכת הקללה לברכה
עוצמתם של יהודים
בלעם מפריך את טענת לבן
האבות והאימהות של הקיום היהודי
משנאה בלי טעם לאהבה בלי טעם
המעלות העצמיות של ישראל
החיבה של עם-ישראל
לחטוף מסירות-נפש
הנבואה על שובה
הצניעות של עם-ישראל
נתברכו בזכות הצניעות
המשיח יביא שלמות
מה יעשה המשיח כשיבוא?
הכרת המציאות העצמית
גם כשכרע האריה - אריה הוא
טענה שמטרתה להתיר איסור
יראה ואהבה כנגד בלעם ועמלק

כי מראש - אלו אבות, ומגבעות - אלו אמהות (במדבר רבה כ,יט)

בנבואתו על עם-ישראל ציין בלעם את האבות והאימהות: "כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו".1 אמרו על זה חז"ל2: "מראש צורים - אלו אבות; ומגבעות - אלו אימהות".

ההבדל שבין האב לאם הוא, שהאב מעניק לילד את עצם מציאותו הכללית, ואילו הפיתוח לפרטים ולאיברים נעשה על-ידי האם. לכן יש קרבה יתרה בין הבן לאמו, משום שהיא מעניקה לו את מציאותו הפרטית.

זה ההסבר לכך שב"כבד את אביך ואת אמך"3 הוקדם האב לאם, שכן הבן נוטה לכבד את אימו יותר מאשר את אביו. לעומת זאת, בציווי "איש אימו ואביו תיראו"4 הוקדמה האם לאב, שכן הבן ירא מאביו יותר מאשר מאימו.

וכך גם בפסוק זה - על האבות נאמר "אראנו", שזו ראייה למרחק, ואילו על האימהות נאמר "אשורנו", שהיא ראייה קרובה יותר.

אב ואם

גם בעולמו הפנימי של האדם, בתוך הנפש, יש אב ואם וצאצאים. השכל הוא המקור לרגשות, המכונים 'תולדות'. התפתחות הרגשות מכונה 'לידה'. וכשם שבלידת ילד יש צורך באב ואם, כך גם לרגשות יש אב ואם.

ה'אב' הוא כוח ה'חכמה' שבנפש. זו נקודת הרעיון ותמציתו, שממנו מתחיל הכול. לאחר מכן בא שלב ה'אם' - ה'בינה'5, פיתוח הרעיון והרחבתו לפרטים ולפרטי-פרטים. רק לאחר שהרעיון עבר שלב זה ונעשה בנוי ומפורט במוח, יכולה להתחולל ה'לידה' - היווצרות רגשות בלב האדם.

מוח ורגשות

אולם אף-על-פי שכוחות החכמה והבינה שותפים שניהם בלידת הרגשות, יש לכל אחד ואחד מהם תרומה ייחודית. למשל, מהתבוננות בגדולת ה' נולדים בלב האדם רגשות של אהבת ה' ויראתו. מהחכמה שבנפש, שהשפעתה מרוחקת יותר, נולדת תחושה של התבטלות גמורה לקב"ה, ואילו כוח הבינה מניח אפשרות לתחושה עצמאית של נברא, אלא שניתנת לו היכולת להרגיש קדושה אלוקית.

התכלית טמונה דווקא בהשפעתה של הבינה, שכן רצון ה' אינו בביטולו של העולם ממציאותו, אלא שבתוך העולם הגשמי תורגש האמת האלוקית; ובזה כוחה של הבינה.

לחולל רצון

אותה מערכת יחסים קיימת גם בתוך הבית היהודי. האב הוא המקור הראשוני של הרוח היהודית, אבל תרגום הדברים לחיי היום-יום נעשה על-ידי האם. היא שמורידה את הדברים לחיים הממשיים - בחינוך הילדים, בהכנסת אורחים, בנתינת צדקה ובאווירה היהודית הכללית השוררת בבית.

על האישה נאמר6: "איזוהי אישה כשרה, כל שעושה רצון בעלה". את המאמר הזה יש לפרש זאת גם כך - אם רואה האשה שהבעל טרוד בטרדות הפרנסה ואין בו די רצון לענייני התורה והמצוות, הרי כ"אישה כשרה" היא "עושה" ויוצרת את "רצון בעלה" ומעוררת בו רצון למלא את תפקידו האמיתי. ואז זה בית שהשכינה שרויה בו.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ד, עמ' 1067)

----------

1) במדבר כג,ט.

2) במדבר רבה פרשה כ,יט. תמחומא בלק יב. זוהר חלק ג רי,ב.

3) שמות כ,יב.

4) ויקרא יט,ג ובפירוש רש"י מקידושין ל, סוף עמוד ב.

5) תניא פרק ג. ביאורי הזוהר בלק קג,ב.

6) תנא דבי אליהו רבא פרשה ט.



   

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)