מאמרים נוספים בפרשה
	מי יכול להאיר נשמות?
	אם אתה יכול - אתה חייב
	הקב"ה נותן כוחות ואנחנו מבצעים
	לשאוף לקדושה המירבית
	למצוא את האחדות
	פסח מצרים ופסח המדבר
	לעולם יש תקנה
	לנצל כל הזדמנות
	סור מרע ועשה טוב
	שמחה שחודרת לגוף
	שונאי ישראל - שונאי ה'
	רווחת הרוב מול טובת המיעוט
	לחם מן השמים - לכל
	המוציא לחם מן השמיים
	כוחו של משה
	הגבוה והעניו מכול
	ענווה והשראת השכינה
	עם-ישראל כמנורת בית-המקדש
	תקיעת החצוצרות בעת מלחמה ובעת שמחה
	נחמתו של אהרן הכוהן

ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם (במדבר יא,יז)

כאשר ציווה הקב"ה את משה רבנו למנות את שבעים הזקנים, אמר לו¹: "ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם". אומרים על כך חז"ל²: "למה משה דומה באותה שעה, לנר שמונח על-גבי מנורה ודלקו ממנו נרות הרבה ולא חיסר אורו כלום; כך לא הייתה חכמתו של משה חסרה כלום".

כאשר נזקקים למשל, מעיד הדבר שהנמשל עצמו קשה קצת להבנה, ולכן יש צורך במשל כדי להקל את הבנת העניין. במקרה של משה והזקנים, מהו הצורך במשל הנר? הלוא כל אדם מבין שחכמה היא דבר רוחני, וכאשר משה מאציל לזקנים מן החכמה והרוח שעליו, אין הדבר אמור לגרוע ממנו?!

לרדת עולם

מתברר, שגם בהאצלת חכמה יכול הדבר לגרוע מהרב. כל עוד התלמיד נמצא בדרגה קרובה יחסית לזו של הרב, אין הלימוד עמו גורע מחכמתו של הרב. הרב נשאר בדרגתו, והוא מלמד את התלמיד ומעניק לו מחכמתו. אולם אם מדובר בתלמיד שדרגתו רחוקה מדרגת הרב, עד שהרב נעלה ממנו לאין-ערוך, גורם הלימוד עמו ירידה אצל הרב.

כאשר הרב צריך ללמד תלמיד שאינו בערכו, הוא נדרש לצאת מהעולם הרוחני שבו הוא עצמו שרוי ולהיכנס לעולם אחר לגמרי, זה שבו שרוי התלמיד. הרב נדרש לחפש משלים ודוגמאות מעולם המושגים של התלמיד, כדי לאפשר לו להבין את העניין במושגיו-שלו. ירידה זו גוררת ירידה של הרב עצמו.

הצטמצם הפער

משה רבנו היה נעלה לאין-ערוך מן הזקנים. לכן אפשר היה לחשוב, שהאצלת החכמה להם אמורה לגרום ירידה אצל משה רבנו עצמו. אומרים לנו חז"ל, שאף-על-פי-כן לא גרעה האצלת הרוח של משה על הזקנים מאומה מרוחו של משה עצמו.

כיצד אכן לא גרמה האצלת החכמה על הזקנים ירידה אצל משה רבנו? יש להסביר זאת בשני אופנים:

אופן אחד, הרמוז בלשון חז"ל: "נר שמונח על-גבי מנורה ודלקו ממנו נרות הרבה". משה רבנו היה אז בבחינת נר שירד מדרגתו העילאית והונח "על-גבי מנורה".

באותה שעה, לאחר חטא המתאוננים, "תשש כוחו של משה"³ (כלשון רש"י), וחלה ירידה אצל משה רבנו, עד שהיה בבחינת נר ש"דלקו ממנו נרות הרבה". הצטמצם הפער הערכי בינו לבין הזקנים, ולכן האצלת הרוח לא גררה ירידה בדרגתו של משה.

בלי מגבלות

אולם במדרש מופיע הסבר נוסף: "משה משלו לא חיסר כלום, שנאמר⁴: ולא קם נביא עוד בישראל כמשה". העובדה שהאצלת הרוח על הזקנים לא גרמה ירידה בדרגתו של משה, נבעה דווקא מחמת רום-מעלתו וגדולתו.

הואיל ו"לא קם נביא עוד בישראל כמשה", לא היו אצלו שום מגבלות, והיה יכול להעניק מחכמתו גם למי שעומד בדרגה נחותה לאין-ערוך, מבלי שהדבר יגרום שום ירידה אצלו עצמו. הייתה לו היכולת להישאר במעמדו ובדרגתו העליונה, ואף-על-פי-כן להאיר ולהשפיע למרחקים. זהו כוחו האלוקי של משה רבנו.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ח, עמ' 75)

----------

1) במדבר יא,יז.

2) ספרי הובא בפירוש רש"י על התורה. במדבר רבה פרשה טו,יט.

3) במדבר יא,טו.

4) דברים לד,י.