איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחקה לכם (במדבר ט,י)
בפרשתנו מופיעה מצוות פסח שני: כל מי שמסיבות שונות (היו טמאים, בדרך רחוקה וכדומה) לא הקריבו את קרבן הפסח במועדו (בי"ד בניסן), ניתנת להם אפשרות להשלים זאת ולהקריב את הפסח בי"ד באייר.
לביטוי 'תשלומין' שבפסח שני יש שתי משמעויות1: א) השלמת גירעון וחיסרון - הוא משלים את מה שהיה חסר בפסח הראשון; ב) 'תשלומין' מלשון שלמות - פסח שני הוא חג שלם בפני-עצמו. כך אומר רבי, וכן נפסק להלכה2, שפסח שני "רגל בפני עצמו הוא". לדבריו, י"ד באייר הוא זמנו של הפסח, תאריך נוסף שבו חייבים להקריב (כל מי שלא הקריבו) קרבן פסח.
שלמות והשלמה
ההבדל בין שתי המשמעויות הוא, שאם אנו מקבלים, שפסח שני עניינו רק לתקן חסרונות שחלו בפסח ראשון, פירוש הדבר שי"ד באייר אינו הזמן הראוי להקרבת הקרבן, אלא שבאין-ברירה, מי שהחסיר בתאריך המקורי, יכול אז להשלים את חסרונו. אבל לדעת רבי, י"ד באייר הוא זמן שהתורה קבעה להקרבת הקרבן (ומובן שמי שכבר הקריב בפסח ראשון, אינו יכול להקריב אז, משום שמקריבים רק קרבן פסח אחד בשנה).
שתי המשמעויות הללו - השלמה ושלמות - קשורות זו בזו: אם יש אפשרות להוסיף שלמות ונמנעים מכך, הרי בזה עצמו כבר נוצר חיסרון בעבודת האדם. עצם האפשרות להשיג שלמות מסויימת, מחייבת את האדם להשלים חיסרון זה ולהשיג את השלמות.
לא אבוד
כ"ק אדמו"ר הריי"ץ (רבי יוסף-יצחק) מליובאוויטש הסביר כך את עניינו של פסח שני3: פסח שני מלמדנו, שאין דבר אבוד; תמיד אפשר לתקן. אף מי שהיה 'טמא', שקוע בתאוות גשמיות, או 'בדרך רחוקה', רחוק ביותר מן היהדות, ואפילו 'לכם', כשהדברים נעשו בזדון - בכל-זאת הוא יכול לתקן.
כלומר, פסח שני מבטא את התקווה גם למי שהגיע למצב הנחות ביותר. בכל מצב שיהודי יימצא, אף אם דרגתו הרוחנית ירודה ביותר, אף אם עבר על חטאים חמורים מאוד, ואף אם עשה זאת במזיד - אל לו להתייאש. אין דבר אבוד!
טובה לזולת
אולם המשמעות של פסח שני קיימת גם לגבי מי שלא חטא. ליהודי כזה אומר פסח שני: עליך להשיג שלמות נוספת, והשגת שלמות זו תשלים את חסרונך. למשל, להשפיע על הזולת ולקרב יהודי שני לתורה ולמצוות.
הבעל-שם-טוב אמר4, שלפעמים יורדת נשמה לעולם הזה וחיה כאן שבעים-שמונים שנה, וכל זאת רק כדי לעשות טובה ליהודי בגשמיות בכלל וברוחניות במיוחד. איש מאיתנו אינו יודע מהי אותה 'טובה' שלשמה ירדה נשמתו לעולם-הזה. לכן יש לנהוג על-פי הכלל5: "חטוף ואכול" - לנצל כל הזדמנות שנקרית בדרכו. כשמזדמנת אפשרות לעשות טובה לזולת, ייתכן שבכך משיג האדם את שלמותו ומשלים את חסרונו.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך חי, עמ' 126)
----------
1) פסחים צג,א - דעת ר' נתן ודעת ר' חנינא בן עקביא. ביאור דעות אלו ודעת רבי דלקמן - ראה בתשובות ר' אברהם בן הרמב"ם (בספר ברכת אברהם סימן ד - נעתק בשינויים בכסף משנה הלכות קרבן פסח פרק ה הלכה ב. וספר מעשה ניסים סימן ז).
2) רמב"ם הלכות קרבן פסח תחילת פרק ה. ספר המצוות מצות עשה נז.
3) היום יום - י"ד אייר.
4) לקוטי דיבורים חלק ג עמוד 1126. ספר השיחות תש"ה עמוד 67. היום יום - ה' באייר.
5) ראה מבוא לקונטרס ומעיין עמוד 22.
|