מאמרים נוספים בפרשה
	יסוד הכול - קבלת-עול
	למעלה מהבריאה – ובתוך הבריאה
	אפשר להגיע אל העל-טבעי
	מתחילים בכפייה ומגיעים להכרה
	הברכה המיוחדת
	לשמור על המקדש
	ללמוד ולהבין מתוך התבטלות
	ליצור חיבור בין הבורא לבריאה
	"סימני כשרות" בעבודת-ה'
	יהודי מקדש את העולם
	דג שמלמד את עקרונות ההשגחה
	בלי ישות עצמית
	עבודת-ה' לשמה
	כוחו של ציבור
	לא קל להבחין ברע
	לפזז ולכרכר לפני ה'
	לא להחמיץ את השעה
	להחדיר את השמיני בתוך השבע
	כשהחסד והאמת נפגשים

וירא כבוד ה' אל כל העם (ויקרא ט,כג)

בפרשת שמיני מספרת התורה כיצד הקימו בני-ישראל את המשכן לראשונה. הדבר אירע בראש-חודש ניסן, והשכינה שרתה על המשכן, וכפי שנאמר¹: "ויצאו ויברכו את העם, וירא כבוד ה' אל כל העם".

אולם השראת השכינה במשכן לא הייתה נצחית. המקום שבו עמד המשכן לא נתקדש, ולאחר שהמשכן פורק ונדד למקומו החדש, נשאר המקום הקודם חולין. לא-כן בבתי-המקדש שבירושלים - שם היה גילוי השכינה רב יותר וקדושתם נתקיימה גם לאחר שחרבו. עליהם חל הכלל: "אף-על-פי ששוממים, בקדושתם הם עומדים".²

מצווה בתוקפה

זהו היסוד להלכות מורא המקדש, שתוקפן חל גם בימינו. הרמב"ם³ כותב: "אף-על-פי שהמקדש חרב בעוונותינו, חייב אדם במוראו כשם שהיה נוהג בבניינו. לא ייכנס אלא למקום שמותר להיכנס לשם וכו'".

כאן מתעוררת שאלה מעניינת:

הרמב"ם כותב⁴, שאחת ממצוות עשה היא לשמור על בית-המקדש.⁵ אין זו שמירה מפחד אויבים, אלא שמירה של כבוד, לכבוד השכינה השורה שם, כי "אינו דומה פלטרין שיש עליו שומרין לפלטרין שאין עליו שומרין".⁶ מצווה זו הייתה נעשית על-ידי הכוהנים והלוויים, שהיו שומרים בבית-המקדש. ומאחר שגם עתה שורה השכינה במקום המקדש - הרי שהמצווה היא בתוקפה גם בזמן הזה, ואילו למעשה, לא ראינו שום השתדלות מצד גדולי ישראל לקיים מצווה זו.

הסכנה דוחה

השאלה מתחזקת נוכח האמונה הבסיסית "אחכה לו בכל יום שיבוא".⁷ הלוא בכל רגע יכול בית-המקדש השלישי לרדת מן השמים⁸, ואז הוא יישאר בלי שומרים, עד שיספיקו להתארגן ולהכין אותם. מדוע אפוא לא דאגו להעמיד שומרים גם בימינו, במקומות המותרים והאפשריים⁹?

יש לומר, שהסיבה הפשוטה לכך היא, שמאז חורבן הבית כרוכה מצוות שמירת המקדש בסכנת נפשות. אילו היו הגויים רואים שמציבים שומרים סביב הר-הבית, היו עלולים לפגוע בהם ובעם-ישראל בכלל. ומאחר שפיקוח-נפש דוחה את כל המצוות, נדחית מפניו גם מצווה זו, עד שתבוא הגאולה בפועל ממש.

המקדש הרוחני

כל זה נוגע לקיום מצוות שמירת המקדש בצורתה הפשוטה, שאיננו יכולים לקיימה מפני פחד הגויים, עד שנזכה לגאולה. אולם מבחינת המשמעות הרוחנית של הדברים - המצווה במלוא תוקפה גם עכשיו, ועלינו לקיים את מצוות השמירה במובן הרוחני.

כל יהודי הוא בגדר משכן לשכינה, וכמוהו ביתו ושאר חפציו, שבאמצעותם הוא עובד את ה'. מלמדת התורה, שיש צורך בשמירה מיוחדת - בהענקת מימד של כבוד לכל ההיבטים של עבודת ה'.

יהודי צריך לנהוג כבוד מיוחד בכל ענייני התורה והמצוות - ספרי-הקודש, תשמישי הקדושה, וכל שאר הדברים המשמשים לעבודת ה'. כבוד זה של המקדש האישי והפרטי, הוא בבחינת הכנה לקיומה המחודש של מצוות שמירת המקדש, בבית-המקדש השלישי בקרוב ממש.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי תורת מנחם התוועדויות ה'תש"נ, כרך ג, עמ' 85)

----------

1) ויקרא ט,כג.

2) רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ו הלכה טז.

3) שם פרק ז הלכה ז.

4) בסוף הלכות בית הבחירה.

5) ראה זוהר חלק ג קט,א.

6) ספרי זוטא קורח יח,ד.

7) נוסח 'אני מאמין' שבי"ג העיקרים.

8) ראה רש"י ותוספות סוכה מא, סוף עמוד א. ראש-השנה ל, סוף עמוד א. תוספות שבועות טו, ריש עמוד ב. ועוד. וראה לקוטי שיחות כרך יח עמוד 418.

9) ראה משכנות לאביר יעקב סימן מט.