מאמרים נוספים בפרשה
	להכיר ולא להתגאות
	יהודי - "נס חי"
	הכול בגלל אל"ף אחת
	הבדיקה שלפני ההקרבה
	פעולה קטנה שקובעת את כל היום
	להקריב קרבנות בימינו
	לשמור את רוח הנדר
	נדבה לפני חובה
	בלי שום תועלת אישית
	להתמסר לה' כעצים על המזבח
	האהבה נשארת תמיד
	נגלה ונסתר
	כוחו של הלא-מודע
	שותף שלישי בכל עסקה
	לא להתערב בחשבונות של הקב"ה
	שלוש תקופות בחיי האדם
	כגודל החיבה – גודל הסליחה
	למה ציווה הקב"ה להקריב קרבנות
	להפוך את ה"ריב" למעדן

אדם כי יקריב מכם. כשיקריב, בקרבנות נדבה דבר הענין (פירוש רש"י, ויקרא א,ב)

בין הקרבנות שנמנים בפרשת השבוע יש קרבנות נדר, שאדם נדר מעצמו להעלותם לה'¹. על נדרים אלה אומרת התורה²: "מוצא שפתיך תשמור ועשית כאשר נדרת".

מהפסוק הזה אנו למדים, שלא די בקיום הכללי של הנדר, אלא האדם נדרש לקיים גם את הפרטים שנדר. למשל, אם נדר להביא שור לקרבן והביא עגל - לא קיים את נדרו, אף-על-פי שקיים את כללות הנדר והביא קרבן.³

השאלה היא, מה הדין במקרה הפוך, אם הביא קרבן השווה יותר מהקרבן שנדר. למשל, נדר להביא עגל והביא שור. על כך יש מחלוקת במשנה⁴: רבי סבור שלא יצא ידי חובתו, ורבנן סבורים שיצא. ההלכה נקבעה כרבנן.

קיום מדויק

הלכה זו דורשת ביאור. נכון ששור שווה יותר מעגל, אבל בפועל הוא נדר להביא עגל, והתורה אומרת: "מוצא שפתיך תשמור", וכאן הוא לא שמר את מוצא שפתיו!

ואכן, יש סוג נוסף של נדרים, נדרי איסור, שבהם מטיל אדם על עצמו איסור כלשהו (למשל, האדם נודר שלא יאכל דבר-מה או שלא ילך למקום כלשהו), וההלכה בנדרים אלה היא, שהוא חייב לקיים את הנדר כלשונו, בלא שום שיקולים נוספים.

הסבר הדבר טמון בשינוי הלשון שנאמר בשני סוגי הנדרים. בנדרי איסור נאמר⁵: "ככל היוצא מפיו יעשה". לשון זה מדגיש שיש לקיים את הנדר כלשונו, בדיוק כפי שיצא מפיו. ואולם בנדרי הקרבנות נאמר: "מוצא שפתיך תשמור ועשית כאשר נדרת". התוספת "ועשית כאשר נדרת" באה לומר, שעל האדם לקיים את תוכן נדרו, וכאשר נדר להביא עגל והביא שור, קיים את תוכן הנדר, ועוד יותר ממה שנדר.

התקרבות כללית

הסבר מעמיק יותר קשור בייחודו של קרבן לעומת כל המצוות האחרות. כל מצווה היא בבחינת קו-קשר עם הקב"ה, שכן מצווה היא מלשון 'צוותא' והתחברות.⁶ אבל כל מצווה יוצרת התקשרות מסוג מוגדר. יש רמ"ח (248) מצוות-עשה ושס"ה (365) מצוות לא-תעשה, שהן כנגד רמ"ח איברי הגוף⁷ ושס"ה הגידים⁸; וכשם שכל איבר וכל גיד ממלא תפקיד מוגדר בגוף, כך כל מצווה יוצרת התקשרות מסוג מוגדר ומיוחד.

לעומת המצוות הפרטיות, קרבן מבטא את ההתקשרות של כל מהות האדם אל הקב"ה. בהקרבת קרבן, האדם כאילו מקריב את כל נפשו, עם כל כוחותיה, לה'; כל-כולו נעשה קרבן ומתקרב אל ה'.⁹

התוכן הכללי

לכן בקרבן לא חשוב כל-כך הדיוק בפרטי הנדר, אלא די בקיום התוכן הכללי של דבריו. כשנדר להקריב עגל, איננו חייבים לדייק שאכן יביא עגל, אלא גם אם הביא שור, שהוא למעלה מעגל, קיים את הנדר (אך מובן שאם נדר שור והביא עגל לא יצא, מכיוון שבמקרה כזה צמצם את ההתקרבות והביא פחות ממה שנדר).

ויהי רצון, שעל-ידי העיסוק בתורת הקרבנות נזכה לבניין בית-המקדש השלישי ולהקרבת הקרבנות בקרוב ממש.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך כז, עמ' 1)

----------

1) ראה פירוש רש"י ויקרא א,ב, שפרשתנו מתחילה בקרבנות נדבה.

2) דברים כג,כד.

3) רמב"ם הלכות מעשה הקרבנות פרק טז.

4) מנחות קז,ב.

5) במדבר ל,ג.

6) ראה לקוטי תורה ויקרא מה,ג.

7) רמב"ם בסוף הקדמתו לספר היד ובהקדמתו לספר המצוות (ממכות כג, סוף עמוד ב. וראה תנחומא תצא ב).

8) זוהר חלק א קע,ב.

9) כתורת רבנו הזקן ('היום יום' י"ב באדר שני. ועוד).