מאמרים נוספים בפרשה
	להכיר ולא להתגאות
	יהודי - "נס חי"
	הכול בגלל אל"ף אחת
	הבדיקה שלפני ההקרבה
	פעולה קטנה שקובעת את כל היום
	להקריב קרבנות בימינו
	לשמור את רוח הנדר
	נדבה לפני חובה
	בלי שום תועלת אישית
	להתמסר לה' כעצים על המזבח
	האהבה נשארת תמיד
	נגלה ונסתר
	כוחו של הלא-מודע
	שותף שלישי בכל עסקה
	לא להתערב בחשבונות של הקב"ה
	שלוש תקופות בחיי האדם
	כגודל החיבה – גודל הסליחה
	למה ציווה הקב"ה להקריב קרבנות
	להפוך את ה"ריב" למעדן

ויקרא אל משה (ויקרא א,א)

הקב"ה התגלה הן ליהודים והן לגויים. גם בקרב אומות-העולם קמו נביאים אשר רוח-ה' שרתה עליהם. אולם את ההבדל התהומי בין נביאי ישראל לנביאי האומות אנו מוצאים מיד בפתיחת ספר ויקרא.

משה רבנו, גדול נביאי ישראל, זכה לנבואה המתוארת במילים: "ויקרא אל משה".¹ לעומתו, בלעם, גדול נביאי הגויים, התנבא כאשר הקב"ה נתגלה אליו באופן אחר - "ויקר אלוקים אל בלעם".²

רש"י מפרש זאת כך: "לכל ציוויים קדמה קריאה, לשון חיבה, לשון שמלאכי-השרת משתמשין בו, שנאמר³: 'וקרא זה אל זה'. אבל לנביאי אומות-העולם נגלה עליהם בלשון עראי וטומאה, שנאמר: 'ויקר אלקים אל בלעם'".

סמל האחדות

שתי המילים הללו - 'ויקרא' ו'ויקר' - דומות מאוד זו לזו, וכל ההבדל הוא, שב'ויקרא' נוספה א. האות האחת הזאת משנה את כל המהות - מלשון עראי וטומאה ללשון חיבה וקדושה.

האות א רומזת ל'אלופו של עולם' - לקב"ה. גם ערכה המספרי הוא אחת, ובכך היא מבטאת את האחדות האלוקית המוחלטת. המילה 'ויקרא' מבטאת אפוא קשר בין יהודי לקב"ה באופן של אחדות⁴, ולא שיש כאן שני דברים נפרדים חס-ושלום. לעומתה, 'ויקר', שאין בה ה-א, מבטאת קשר ארעי, לא מתוך אחדות אמיתית, קשר של טומאה ('ויקר' מלשון "אשר קרך בדרך"⁵).

גילויי חיבה

הקריאה של הקב"ה, בלשון חיבה, מופנית לא רק אל משה רבנו, אלא לכל יהודי, שכן בכל יהודי שוכן ניצוץ של משה רבנו.⁶ הקב"ה מתגלה לכל יהודי, בכל דור ודור, ודווקא מתוך אהבה וחיבה.

יתרה מזו: רש"י אינו מסתפק בציון העובדה ש'ויקרא' הוא לשון חיבה, אלא מוסיף: "לשון שמלאכי-השרת משתמשין בו". כי לעיתים גילויי חיבה עלולים לעורר קנאה ותחרות. אך בין מלאכי-השרת אין קנאה ואין תחרות, וכאן יש רמז, שגילוי החיבה של הקב"ה לכל יהודי גורם טובה בלבד, ומביא אחדות ואהבה ולא חלילה קנאה ותחרות.

בדרכי ה'

חיבתו הנפלאה של הקב"ה לכל יהודי צריכה לעורר כל אחד ואחד מישראל להתחזק באהבת-ישראל ובאחדות-ישראל. שכן אם הקב"ה אוהב כל יהודי ומגלה אליו את חיבתו, ודאי שעלינו ללכת בדרכו ולאהוב כל יהודי אהבה אמיתית, שהיא ביטוי לאחדות אמיתית.

וכך, מתוך אחדות מלאה, צועד כל עם-ישראל אל הגאולה האמיתית והשלמה, שאז נראה במו-עינינו את התממשות הנבואה⁷: "והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי ספר השיחות ה'תשמ"ט כרך א, עמ' 336)

----------

1) ויקרא א,א.

2) במדבר כג,ד.

3) ישעיה ו,ג.

4) ראה ספר הערכים חב"ד ערך אותיות התורה אות אל"ף סעיף טז (סוף עמוד קצה ואילך).

5) דברים כה,יח. ובפירוש רש"י שם.

6) תניא ריש פרק מב. וראה לקוטי תורה פרשתנו ב,א.

7) זכריה יד,ט.