כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ (בראשית כו,כב)
התורה מספרת על שלוש בארות שחפר יצחק. את השתיים הראשונות סתמו הפלשתים, ואילו הבאר השלישית – "לא רבו עליה, ויקרא שמה רחובות, ויאמר: כי עתה הרחיב ה' לנו, ופרינו בארץ".
המילה "פרינו" משמעותה בדרך כלל פריון וריבוי צאצאים. כאן אי-אפשר לפרש כך, שהרי יצחק לא זכה לפריון רב, ולמעשה נולדו לו רק שני בנים, יעקב ועשיו. לכן מסביר רש"י, שהכוונה ב"ופרינו בארץ" היא, שיצחק התבסס בארץ והתברך בה, כמו שנאמר עליו "ויגדל האיש, וילך הלוך וגדול עד כי גדל מאוד".
ברכה בארץ
לכאורה, מה מכריח את רש"י לפרש כך? הלוא היה יכול לבאר שהכוונה ב"ופרינו" היא לנכדים, שכן "בני-בנים, הרי הם כבנים" – וליעקב נולדו שנים-עשר שבטים, שזו בהחלט ברכה של פריון.
אלא שרש"י אינו יכול לפרש כך משום שבפסוק נאמר "ופרינו בארץ", ומכאן שהכוונה היא לברכה של פריון בארץ, ואילו בניו של יעקב לא נולדו בארץ אלא בחוץ-לארץ (בהיותו בחרן). ברור אפוא שהמילה "ופרינו" אינה מכוונת אליהם, ומכאן שהכוונה לשפע ולברכה בהתבססותו של יצחק עצמו בארץ.
כוח להוסיף
בפנימיות העניינים רמוזה בפסוק הזה מהות עבודתו של האדם בעולם. בפסוק שני חלקים: א) "הרחיב ה' לנו", ב) "ופרינו בארץ". החלק הראשון מציין את הברכה שניתנת מלמעלה ("הרחיב ה' לנו"), והחלק השני מתאר את הברכה שבאה בעקבות עבודתו של האדם ("ופרינו בארץ").
החידוש כאן הוא שהאדם, בעבודתו, מוסיף שפע וברכה יותר מכפי שניתן מראש מלמעלה. הקב"ה נותן ברכה במידה מסויימת, ובא האדם ומוסיף עוד יותר, על-ידי פעולתו ומאמציו. וזו אכן תכליתו של האדם בעולם – להוסיף על הבריאה כפי שבראה הקב"ה, ועד שהוא "נעשה שותף לקב"ה במעשה בראשית".
זה רצון הבורא
אפשר לבוא ולטעון, שאין לאדם להוסיף על הבריאה, מכיוון שכך בראה הקב"ה. אם הקב"ה ברא את העולם במתכונת מסויימת או במגבלות מסויימות, מי נותן לאדם זכות ורשות להוסיף בעולם שלמות שהקב"ה לא בראה מלכתחילה?
התשובה לשאלה זו רמוזה גם היא בפסוק שלנו. שני חלקיו של הפסוק מוכיחים שמדובר במקשה אחת. הקב"ה עצמו "הרחיב... לנו" ונתן כוח שנוכל לפעול "ופרינו בארץ". זה רצונו של הקב"ה, שהאדם יביא את הבריאה לדרגה עליונה ושלמה מזו שבה בראה הוא עצמו מלכתחילה, והוא נותן לנו כוחות מיוחדים להצליח בכך. כשתושלם משימה זו יתקיים הייעוד "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר", בגאולה האמיתית והשלמה בקרוב ממש.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך י, עמ' 72)
|
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
