מאמרים נוספים בפרשה
	גזברות לשם שמים
	כל יהודי חייב לעשות משכן
	העני שותף למצוות הצדקה
	מי יכול לבנות בית לה'?
	שלושה עמודים למשכן
	שלוש תרומות ומשמעותן הנצחית
	שלוש תרומות, שלושה מצבים
	זהב, כסף ונחושת - בעבודת ה'
	חשיבותם של הידורי מצווה
	למעלה מגדרים ומגבלות
	ציווי שאינו זז לעולם
	ה'משכן' בתוכנו
	קשר בל יינתק
	לקדש את הצד הגשמי של החיים
	הנחמה העתיקה
	שטות מול שטות
	להפוך את ה'שטות' ל'שטות דקדושה'
	גם הדומם מתקדש
	כשרוצים להעניק, הופכים את הגביע
	עניינו העיקרי של המקדש
	היכן הארון?

ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם (שמות כה,ח)

לאחר מעמד-הר-סיני ונתינת התורה, מצווה הקב"ה את בני-ישראל להקים בעבורו את המשכן. המטרה בהקמת המשכן היא כשמו - לבנות בית שבו ישכון ויתגלה הקב"ה. וכפי שהקב"ה אכן אומר במפורש¹: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".

ערכו הגדול של המשכן (ואחריו בית-המקדש) אמנם טמון בנקודה זו - שיש בו גילוי-שכינה באורח מתמיד. במשכן היה הקב"ה מדבר עם משה רבנו, במשכן ראו כל בני-ישראל גילויי-שכינה מופלאים, ובאמצעות המשכן הרגיש כל יהודי כי אכן השכינה שורה בישראל.

גילוי השכינה

זו גם הסיבה, שהמשכן ובית-המקדש תופסים מקום כה מרכזי בעם-ישראל, עד שאנו מתפללים כמה פעמים בכל יום על בנייתו המחודשת של בית-המקדש. אנו רוצים ומבקשים, שהקב"ה ישוב וישרה ויתגלה בתוכנו, שנזכה לגילוי מתמיד של שכינת-עוזו - דבר שנעשה באמצעות בית-המקדש.

אולם בציווי זה על הקמת המשכן יש היבט רחב ועמוק יותר. אם נתבונן בלשון הציווי נמצא, שהקב"ה אומר: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", ולא (כפי שהיה מתאים יותר) "בתוכו". מכאן דרשו חכמים², שהכוונה היא - "בתוך כל אחד ואחד מישראל". כלומר, על-ידי הקמת המשכן שוכן ומתגלה הקב"ה בתוך כל יהודי.

היבט זה שבהקמת המשכן שייך, כמובן, גם לנו. אף שאין בימינו משכן ובית-מקדש גשמיים, הרי הרעיון שבכך - השכנת הקב"ה בתוך כל אחד ואחד מאיתנו - הוא נצחי ותקף גם בעבורנו, כאן ועכשיו.

חיים של קדושה

איך נעשה מעצמנו 'משכן' לה'? בדיוק כשם שנעשה המשכן הגשמי: יהודים לקחו חומר גשמי - זהב, כסף, נחושת, עצי-שיטים, עורות-אילים וכו' - ועל-ידי שהקימו מהם בית לשם ה', נתקדשו החומרים הללו ונעשו משכן. כך נעשה גם אנו: ניטול את כל העולם הגשמי שעמו אנו באים במגע, ונשתמש בו לשם שמים, ובכך נעשה 'משכן' לקב"ה.

לא די בכך שהיהודי נזהר מלעבור על איסורי התורה. ה'משכן' האמיתי נעשה על-ידי שאנו מקדשים גם את הדברים המותרים: אנו אוכלים - לא לשם התאווה האישית, אלא כדי לחיות ולעבוד את ה'; אנו עובדים - לא למען הכסף כמטרה בפני עצמה, אלא כדי לפרנס את המשפחה, לתת צדקה ולקיים מצוות בהידור; וכך בכל דבר ודבר. גישה כזאת מחדירה את הקדושה לתוך כל פרט בחיי האדם, והופכת אותו ל'משכן' שבו שורה הקב"ה.

'משכן' בבית הפרטי

גם הבית הפרטי צריך להיות 'משכן'. דרי הבית וכל הסביבה צריכים לחוש, שאין זה סתם בית פרטי. צריכים להשתדל להפוך את הבית למרכז של תורה, תפילה ומתן צדקה: לקיים שיעורי-תורה בבית, להתפלל בו, לסייע לנזקקים לעזרה וכדומה.

כך נהיה כולנו 'משכן' שיפיץ את אור הקדושה לכל הסביבה, וזו תהיה ההכנה הטובה ביותר לבניין ה'משכן' הגדול ביותר - בית-המקדש השלישי, במהרה בימינו.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ג, עמ' 906)

----------

1) שמות כה,ח.

2) אלשיך על הפסוק קרוב לסופו (דיבור המתחיל "עוד יתכן"). ראשית חכמה שער האהבה פרק ו קרוב לתחילתו. של"ה (סט,א. רא,א. שכה,ב. שכו,ב. ובכמה מקומות). לקוטי תורה ריש פרשת נשא ועוד בכמה מקומות.