מאמרים נוספים בפרשה
	גזברות לשם שמים
	כל יהודי חייב לעשות משכן
	העני שותף למצוות הצדקה
	מי יכול לבנות בית לה'?
	שלושה עמודים למשכן
	שלוש תרומות ומשמעותן הנצחית
	שלוש תרומות, שלושה מצבים
	זהב, כסף ונחושת - בעבודת ה'
	חשיבותם של הידורי מצווה
	למעלה מגדרים ומגבלות
	ציווי שאינו זז לעולם
	ה'משכן' בתוכנו
	קשר בל יינתק
	לקדש את הצד הגשמי של החיים
	הנחמה העתיקה
	שטות מול שטות
	להפוך את ה'שטות' ל'שטות דקדושה'
	גם הדומם מתקדש
	כשרוצים להעניק, הופכים את הגביע
	עניינו העיקרי של המקדש
	היכן הארון?

דבר אל בני-ישראל ויקחו לי תרומה (שמות כה,ב)

בפרשתנו¹ נצטוו בני-ישראל על עשיית המשכן, ובפרשיות הבאות מסופר כיצד בנו אותו בפועל. מתי בדיוק היו הציווי והבאת הנדבות לצורך המשכן? בעניין זה יש שלוש דעות:

לדעת הזוהר², הציווי והבאת הנדבות של בני-ישראל לבניין המשכן היו מיד לאחר מתן-תורה, עוד קודם חטא העגל.

דעה שנייה³, שהציווי על עשיית המשכן היה ביום הכיפורים, לאחר חטא העגל ("כדי שיידעו כל האומות שנתכפר להם מעשה העגל").

דעה שלישית⁴, שהציווי אל משה נאמר קודם חטא העגל, אולם משה רבנו מסר אותו לבני-ישראל רק לאחר יום-הכיפורים.

שלושה מצבים

משלוש הדעות הללו נגזר מעמד שונה שבו עמדו בני-ישראל בשעת עשיית המשכן. על-פי הזוהר (שהציווי ניתן קודם חטא העגל) היו בני-ישראל בדרגת צדיקים, שכן יציאת מצרים ומעמד הר-סיני ניקו אותם מטומאת מצרים.

על-פי הדעה שהציווי היה לאחר יום-הכיפורים, כאשר הקב"ה אמר למשה "סלחתי כדברך" וכיפר לעם-ישראל על חטא העגל, היו בני-ישראל במעמד של בעלי-תשובה.

ואילו לפי הדעה השלישית, שהציווי ניתן קודם החטא והביצוע היה לאחר יום-הכיפורים, נמצא שגם כאשר היו בני-ישראל במעמד של רשעים, חל עליהם הציווי "ועשו לי מקדש".

צדיק ובעל-תשובה

הואיל ו"אלו ואלו דברי אלוקים חיים"⁵, הרי משלוש הדעות הללו נלמדת הוראה לכל הסוגים שבעם-ישראל:

כאשר יהודי נמצא בדרגת צדיק, הוא יכול לחשוב שבמדרגתו הגבוהה אין לו צורך להיות מחובר עם העולם הגשמי, ומוטב שיתנתק מהעולם ויעסוק אך ורק בעניינים רוחניים. מצווה אותו התורה: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" - גם צדיק צריך לקחת דברים גשמיים ולעשות מהם משכן לקב"ה.

בעל-תשובה עלול לחשוב, שהואיל והעולם הזה הכשילו, עליו להתנתק מהעולם הגשמי, כדי שלא ייכשל שוב. אומרים לו, שגם בעלי-תשובה צריכים לעשות מהמציאות הגשמית משכן לקב"ה, ואדרבה, בזה תלויה שלמות התשובה.

גם הרשע

ועדיין יש מקום לטעות ולחשוב, שכל עוד לא שב האדם בתשובה שלמה, אין מקום לעשיית משכן לקב"ה, שכן "ולרשע אמר אלוקים, מה לך לספר חוקי".⁶ על כך באה הדעה השלישית ומלמדת, שהציווי "ועשו לי מקדש" לא התבטל אף בזמן חטא העגל, ושגם קודם התשובה חייב יהודי ויכול לעשות משכן לקב"ה.

וכאשר שואלים, איך יכול רשע לעשות משכן לקב"ה, התשובה היא שכאשר הרשע יעסוק בתורה ובמצוות, בסופו של דבר "המאור שבה מחזירו למוטב".⁷

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ו, עמ' 152)

----------

1) שמות כה,ח ואילך.

2) חלק ב רכד,א.

3) תנחומא פרשתנו ח. וראה גם רש"י שמות לא,יח. לג,יא.

4) זוהר חלק ב קצה,א. רמב"ן ריש פרשת ויקהל.

5) עירובין יג,ב. ושם נסמן.

6) תהילים נ,טז.

7) ירושלמי חגיגה פרק א הלכה ז. איכה רבה פתיחתא ב.