מאמרים נוספים בפרשה
	יהודי מחפש תמיד את הנס
	"מצורע" - המצב שלפני הגאולה
	למה המשיח נקרא "מצורע"?
	כשהקב"ה ישיב אליו כל יהודי
	גודל חביבותו של יהודי
	כל מילה מדוייקת
	לכפר על הזולת
	למצוא את המטמון
	לעולם יש תקנה
	יהודי, בפנימיותו, נשאר טהור
	מהנגע באים לגילוי המטמון

למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו (שמות ה,ד)

כאשר משה ואהרן באו אל פרעה בתביעה לשחרר את בני-ישראל, אמר להם: "למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו, לכו לסבלותיכם".¹ מסבירים חז"ל², שמשה ואהרן, ככל שבט לוי, היו משוחררים מעבודת הפרך, ולכן אמר להם פרעה: הרי אתם פטורים מעבדות מצרים; לכו אפוא לענייניכם ואל תפריעו את העם ממעשיו.

מדוע שוחרר שבט לוי מעבודת-הפרך של מצרים? מסביר הרמב"ן³: "מנהג בכל עם להיות להם חכמים מורי תורתם". גם פרעה הבין את הצורך הזה ואפשר לשבט לוי לעסוק בתורה וללמדה לבני-ישראל.

"אל תתערבו"

על-פי פירוש זה מקבל הדו-שיח בין משה ואהרן לבין פרעה משמעות מעמיקה יותר. משה ואהרן ביקשו להניח לכל עם-ישראל ללכת ולעבוד את ה'. לעומתם טען פרעה, כי די ששבט לוי לומד תורה ואין צורך שכל אחד ואחד מבני-ישראל יעסוק בתורה ובעבודת-ה'. לכו אתם ללימוד תורתכם, טען פרעה כלפי משה ואהרן, ואל תתערבו בעניינים שאינם נוגעים לכם אישית; אל תנסו לשנות את הסדרים הנהוגים במדינה.

בספר הזוהר⁴ מובא, שחכמת מצרים הייתה רבה "יותר מכל העולם", ושפרעה עצמו היה אף הוא חכם גדול.⁵ כשננתח את טענות פרעה נראה שטמונה בהן השקפת-עולם שלמה.

התורה מקיפה הכול

פרעה אינו שולל את התורה מכול וכול. הוא מבין את חשיבותה ואף מניח לשבט שלם לעסוק בה. אבל הוא תובע הפרדת רשויות - התורה לחוד והנהגת המדינה לחוד. הוא אינו מסכים שהתורה תתערב בענייני המדינה. הוא מכבד את משה ואהרן כרבנים וכמנהיגים רוחניים, אך הוא תובע מהם להישאר בתחומי בית-הכנסת ובית-המדרש ולא להתערב בסדרי החיים.

יש לזכור אפוא, שזו טענת פרעה, מלך מצרים. השקפת-עולם כזאת מנוגדת לגמרי ליהודי. התורה ניתנה כדי להנחות את חיי היהודי ואת העולם כולו, ואין דבר שהוא מחוץ לתחומה של התורה.

לדאוג ליהודי שני

דבר נוסף שעלינו ללמוד מהדברים הללו הוא, שאל לו ליהודי לומר: "אני את נפשי הצלתי". יכול יהודי לשבת באוהלה של תורה, להיות שקוע במכמניה ולא להתעניין כלל במה שקורה בחוץ. ואם מפעם לפעם הוא גם מואיל בטובו למסור שיעור בתורה לאחרים - ודאי שאין מקום לבוא אליו בטענות.

אך זה בעצם מה שרצה פרעה. לו שמעו משה ואהרן לטענות 'הגיוניות' אלה, היו מפסידים חלילה את הגאולה. אך הם לא קיבלו זאת ומסרו את נפשם על כך שעוד יהודים יוכלו ללמוד תורה ולעבוד את ה'. הם לא יכלו לשבת בשקט ולעסוק בתורתם ובעבודתם כל עוד מצויים יהודים שנותנים את כוחות-נפשם ל'פרעה מלך מצרים' (גם במשמעות הסמלית של המושג). דווקא בזכות עמידתם האיתנה מול טענות פרעה ומסירות-נפשם בעבור כלל ישראל, זכו להחיש את הגאולה ולהוציא את בני-ישראל ממצרים.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך טז עמ' 29)

----------

1) שמות ה,ד.

2) שמות רבה פרשה ה,טז. פירוש רש"י על הפסוק. וראה תנחומא וארא ו.

3) על הפסוק. ועל דרך זה בבחיי על הפסוק.

4) חלק א קכה סוף עמוד א. ולהעיר ממלכים-א ה,י. ובמפרשים שם.

5) וראה זוהר חלק ב נב,ב.