בא דבר אל פרעה מלך מצרים וישלח את בני ישראל מארצו (שמות ו,י)
אחת הסיבות למרכזיותה של יציאת מצרים ביהדות (עד שמזכירים אותה בכל יום בתפילה)1 היא, שבמימד הרוחני-נפשי של האדם, יציאת מצרים היא תהליך יום-יומי.2 'מצרים' היא מלשון 'מצרים', הם המגבלות והמעצורים שקיימים בכל אדם. עליו לחולל בכל יום מחדש מעין 'יציאת מצרים' - לצאת ולהשתחרר מאותן הגבלות ומאותם 'מצרים' ולהעניק לנשמתו האלוקית חירות להתבטא על-פי שאיפותיה האמיתיות.
פרשת-השבוע מספרת על ראשיתה של יציאת מצרים, ומזה אנו יכולים ללמוד את הדרכים שבאמצעותן אפשר 'לצאת ממצרים' גם במישור הרוחני-נפשי.
מקרירות לחמימות
המכה הראשונה שהונחתה על המצרים הייתה מכת דם - כל המים אשר במצרים נהפכו לדם. מזה אנו מבינים, שהצעד הראשון להשתחרר ממצרים הוא הפיכת ה'מים' ל'דם'.
'מים' מסמלים3 קרירות, רוגע, העדר התלהבות. לעומת זאת, דם הוא סמל החמימות, ההתלהבות, הלהט. וזה הדבר הראשון שאומרים ליהודי: רצונך 'לצאת ממצרים'? רצונך להשתחרר מהמגבלות הכובלות את נפשך? - בראש ובראשונה עליך להפוך את ה'מים' ל'דם': במקום קרירות החדר לתוכך חום, התלהבות, להט.
נחיצות ההתלהבות
יכול יהודי לטעון: לשם מה לי התלהבות, גם בלי התלהבות אני יהודי טוב. אני מקיים את המצוות, לומד תורה, נזהר מלעבור על איסורי התורה. מה חסר בחיי אלה?
על כך משיבים לו, שהקרירות היא אבי-אבות כל רע. משמעותה האמיתית של הקרירות, שהדברים אינם מעניינים באמת את האדם. כולנו רואים, שכאשר מדובר בדבר שבאמת מעניין אותנו וקרוב לליבנו, אין אנו נשארים קרים כלל וכלל. הקרירות מסמנת שהגישה הכללית של יהודי לענייני תורה ומצוות היא כ"מצוות אנשים מלומדה"4, עשייה יבשה וטכנית של דברים, ומצב כזה הוא ראשיתה של הידרדרות.
על-כן הצעד הראשון בשחרורה של הנפש ממגבלותיה הוא סילוק הקרירות והאדישות והבאת חום והתלהבות במקומן - ללמוד תורה, להתפלל, לקיים מצוות ולעבוד את ה' מתוך שמחה והתלהבות, בזריזות ובחמימות, כפי שאנשים מתייחסים לענייני העולם הזה המעניינים אותם.
הידור במצוות
אחד הביטויים המעשיים לכך הוא נושא ההידור במצוות. כשיהודי עובד את ה' בקרירות, די לו במזוזה פשוטה ובתפילין זולות, בתפילה מקוצרת ובהקפדה מינימלית על כשרות. בסך-הכול הוא רוצה לצאת ידי חובה, ולשם כך מספיק גם המינימום. אבל כשיהודי עובד את ה' בחמימות ובהתלהבות, הוא משתדל להדר במצוות - להשיג את התפילין והמזוזות הטובות ביותר, את הציצית הנאה ביותר, את סידורי הכשרות הבטוחים ביותר, כי הוא עושה זאת מאהבה, בשמחה, ברצון.
זה אפוא הצעד הראשון בתהליך ה'יציאה ממצרים', וכך מגיעים בסופו של דבר לגאולה פרטית שלמה, ומהגאולה הפרטית - אל הגאולה הכללית, על-ידי משיח-צדקנו.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך א עמ' 119)
----------
1) שולחן ערוך אדמו"ר הזקן הלכות קריאת שמע סימן סז סעיף א.
2) תניא פרק מז.
3) רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ד, הלכה ב.
4) לשון הפסוק ישעיה כט,יג.
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
