חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:37 זריחה: 6:19 ו' בכסליו התשע"ח, 24/11/17
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

עד שייגאל האחרון
מאמרים נוספים בפרשה
ברכות ה' בשפע גשמי
כוח לעקור הרים
ברית כפולה
אגודה אינה נשברת
יש לך כוח – עובדה
חוטבי עצים ושואבי מים
ברית עם הקב"ה
כל יהודי הוא "עשיר"
קיום נצחי לעם-ישראל
עם-ישראל אינו מיעוט
לא להפריד בין ה'ספר' לבין 'התורה'
הראש זקוק לרגל
עד שייגאל האחרון
כשהקב"ה יוצא מהגלות
תשובה כפולה
לא בשמים
קרוב אליך
תשובה מתוך שמחה
משה מרגיש שמסתיימת מנהיגותו
לצאת לחוצות ולעורר יהודים
מצוות 'הקהל' בנפש האדם
הסתר שאינו הסתר
האור יוצא מקודש-הקודשים

על קיבוץ הגלויות שיחולל הקב"ה בגאולה השלמה נאמר בפרשתנו: "ושב ה' אלוקיך את שבותך". לכאורה היה צריך להיכתב "והשיב ה' אלוקיך את שבותך", ולא "ושב"? מכאן למדו חז"ל שגם הקב"ה נמצא כביכול עמנו בגלות, וכשהוא יגאלנו ממנה – אף הוא עצמו ישוב וייגאל עמנו.

אם הקב"ה נמצא עם בני-ישראל "בצרת גלותם", הרי גאולתו של הקב"ה מהגלות תהיה רק לאחר שיסתיים קיבוץ הגלויות של כל נידחי ישראל, כאשר כבר לא יישאר שום יהודי בגלות. אולם אין הדבר מתיישב עם תהליך קיבוץ הגלויות. נאמר: "ואתם תלוקטו לאחד-אחד בני-ישראל", ועל כך מפרש רש"י, שדרך קיבוץ הגלויות תהיה "כאילו הוא-עצמו צריך להיות אוחז בידיו ממש איש-איש ממקומו". נמצא שגאולתו של הקב"ה לא תהיה בתום כל תהליך קיבוץ הגלויות, אלא מיד כשיוציא את היהודי הראשון מהגלות, שהרי הוא-עצמו יוצא עמו!

עיקר השכינה

יש לומר, שאלה שתי דרגות באלוקות. יש הארה אלוקית מצומצמת, הקשורה לכל אחד ואחד מבני-ישראל. אותה הארה אלוקית תאחז, כביכול, כל יהודי בבוא זמן קיבוץ הגלויות ותוציאו מגלות לגאולה. כשהיא מוציאה את היהודי מן הגלות, אף היא עצמה נגאלת עמו.

אולם יש הדרגה העליונה יותר, 'עיקר השכינה', שהיא אינה מתחלקת לחלקים ולפרטים. היא נמצאת בגלות כל עוד עם-ישראל שרוי בגלות, ואין היא יוצאת מהגלות עד שאחרון היהודים נגאל. על כך נאמר: "וכשנגאלין – הכתיב גאולה לעצמו". רק כאשר "נגאלין" כל ישראל, תיגאל גם השכינה מהגלות.

תלויים זה בזה

הגאולה של 'עיקר השכינה' היא הסיבה שתביא  לידי "אוחז בידיו ממש איש-איש". מכיוון שהשכינה משוועת להיגאל, וגאולתה תלויה בגאולתם של כל בני-ישראל, עד האחרון שבהם, יש צורך ללקטם אחד-אחד, לאחוז אותם ביד ולהוליכם לגאולה.

שני הדברים הללו תלויים אפוא זה בזה: הכוח לגאולתו הפרטית של כל יהודי נובע מכך שהשכינה עצמה נגאלת ויוצאת מהגלות, ומנגד, עד שלא תושלם גאולתו הפרטית של אחרון היהודים, לא תוכל השכינה עצמה להגיע לגאולתה.

לעמוד יחדיו

בדברים אלה טמונה הוראה נפלאה בעבודת ה': כשיהודי חפץ לצאת מגלותו הפרטית עליו לעשות את כל התלוי בו שכל היהודים שסביבו יצאו אף הם מהגלות. עלול הוא לחשוב: הלוא הזולת שרוי במצב שפל ונחות, ואילו אני – כבר 'מוכן' לגאולה. מדוע צריכה גאולתי להיות תלויה בזולתי?

אומרת התורה מיד בתחילת הפרשה: "אתם ניצבים היום כולכם... ראשיכם... עד חוטב עציך ושואב מימיך". מתי "ראשיכם" יכולים לעמוד "ניצבים" לפני הקב"ה, רק כאשר הם עומדים עם אחיהם שבדרגה נחותה יותר, "חוטב עציך ושואב מימיך". כך זוכים לכתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה, כולל שנת גאולה.

(לקוטי שיחות כרך ט, עמ' 182)



   

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)