ויחל נח איש האדמה ויטע כרם. וישת מן היין וישכר" (בראשית ט,כ-כא)
לאחר המבול נטע נח כרם, שתה מן היין והשתכר - "ויתגל בתוך אהלו".1 מספרת התורה: "וירא חם, אבי כנען, את ערוות אביו, ויגד לשני אחיו בחוץ". שני האחים, שם ויפת, לקחו בגד, "וילכו אחורנית ויכסו את ערוות אביהם, ופניהם אחורנית, וערוות אביהם לא ראו".
מעיון בפסוק אנו למדים, שהתורה רוצה ללמדנו דבר-מה בהדגשה המיוחדת ש"ערוות אביהם לא ראו". הרי קודם לכן כבר נאמר פעמיים שהם הלכו "אחורנית", וממילא מובן שלא ראו את ערוות אביהם. אלא נראה שהתורה רוצה להדגיש דבר שלא היינו מבינים מעצם העובדה שהלכו "אחורנית".
הזולת כמראה
הדבר יובן על-פי תורת הבעש"ט2, שכאשר אדם רואה רע בזולתו, הרי זו הוכחה שיש בו עצמו משהו מאותו רע. שכן הזולת הוא בבחינת מראה, ו"מי שפניו נקיים, אינו רואה במראה שום דופי", וכשהוא רואה לכלוך במראה - הרי זו הוכחה שהלכלוך הזה נמצא בו-עצמו.
הסיבה לכך היא, שכל דבר הוא בהשגחה פרטית. אם האדם עצמו היה נקי מאותו רע, לא היו מראים לו זאת אצל הזולת. משמים מראים לו את הרע שבזולת, כדי שיזדעזע מחומרתו של הרע, ואז יוכל לתקן זאת בתוך עצמו ובנפשו.
להתרכז בתיקון
אפשר לשאול, מניין לנו שהעובדה שהראו לאדם מן השמים את הרע שבזולת היא כדי לתקן משהו בעצמו, אולי הדבר נעשה כדי שיתקן את הרע שאצל הזולת? הלוא חלה עליו חובת "הוכח תוכיח את עמיתך", ואולי לשם כך הראו לו את הדבר?
התשובה היא, שאילו הייתה המטרה רק לתקן את הזולת, לא היה האדם רואה את עצם הרע של הזולת; הוא היה רואה שיש עניין הדורש תיקון, וההדגשה היא על התיקון. העובדה שראה את הרע והוא מתרגש מעצם הרע - מוכיחה שהרע קיים במידה מסויימת גם בו-עצמו.
כלים לתורה
דבר זה מבקשת התורה ללמדנו בסיפור התנהגותם של בני נח. חם, שהרע היה קיים בו-עצמו, נאמר בו "וירא... את ערוות אביו". מכיוון שהרע היה טמון בנפשו-הוא, ראה את הרע גם אצל אביו. לעומתו, שם ויפת, שהיו נקיים מהרע, ראו רק את הדבר הדורש תיקון, אבל את "ערוות אביהם לא ראו".
ההוראה מזה: יהודי צריך לראות רק את הטוב שאצל הזולת, ואם יש דבר הדורש תיקון, עליו לראות רק את הצד של התיקון, אבל לא לראות את הרע עצמו, וקל-וחומר שלא לספר זאת לאחרים, כפי שעשה חם. כשהולכים בדרך זו, זוכים להיות כלים לתורה, עד שזוכים להשראת השכינה, שהיא "באוהלי שם", על-ידי אחדות-ישראל ואהבת-ישראל.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך י, עמ' 24)
---------------
1) בראשית ט,כא.
2) מאור עיניים ריש פרשת חוקת.
|