מתחילת ברייתו של עולם לא היה קילוסו של הקב"ה עולה אלא מן המים... עמד דור המבול ומרד בו... אמר הקב"ה: יפנו אלה ויעמדו ויבואו אותן שבו שישבו בהן מקודם. הדא הוא ככתיב ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה (בראשית רבה, פרשה ה,א)
פעמים רבות הביטוי החיצוני של דבר-מה סותר לגמרי את מהותו הפנימית. למשל, כשרואים אב המעניש את בנו - נראה הדבר כמעשה של אכזריות, אך האמת היא שבפנימיות הדברים זהו ביטוי לאהבתו של האב לבנו ולדאגה הגדולה של האב לשלום הבן ולחינוכו הטוב.
כך גם בעולם קורים דברים שנראים בגלוי דברים רעים ושליליים, אולם בשורשם ובמהותם הפנימית מסתתרים טוב נעלה וכוונה נאצלת. דוגמה לכך היא המבול. במבט חיצוני, זהו דבר נורא ואיום - כליה של כל החי על-פני האדמה. אולם מצד שני אנו מוצאים1, שמהותו הפנימית של המבול הייתה עניין של טהרה, בדוגמת מקווה-מים המטהר.
המצב הראשוני
במדרש2 נאמר, שמצב העולם בימי המבול היה מצב עילאי, דומה לזה שהיה בתחילת הבריאה. באותו זמן בראשיתי, כאשר העולם היה מוצף כולו במים, זה היה מצב שביטא את "קילוסו של הקב"ה". ולאחר ש"עמד דור המבול ומרד בו", החזיר הקב"ה את העולם למצבו הראשוני הנעלה - עולם המקלס את הקב"ה!
עלינו להבין אפוא במה מתבטא "קילוסו של הקב"ה" בכך שהעולם מוצף במים, ואיך משתלב דבר זה עם מהותו הפשוטה של המבול - "לשחת כל בשר3" - מחיית כל העולם.
התבטלות כללית
התכונה הבולטת של המים היא, שהם מכסים על הכול. מקום שבו יש עצמים רבים, שונים ונפרדים, מקבל מראה אחיד כאשר המים מכסים אותו. שום דבר אינו בולט עוד ואינו מבליט את שונותו לעומת האחרים. בדרך זו מבטאים המים את האחדות האלוקית הכוללת, החובקת את כל המציאות.
זוהי גם המשמעות העמוקה של הטבילה במקווה - האדם מבטל את ישותו העצמית ומתמזג עם המים, הרומזים ל'מי הדעת' (כלשון הרמב"ם4). מצב כזה שרר בתחילת הבריאה וגם בימי המבול - העולם כולו היה מכוסה במים, דבר המסמל את התבטלותה של כל הבריאה בתוך ההוויה האלוקית הכוללת.
לגלות בעצמנו
זו הייתה המשמעות הרוחנית-הפנימית של המבול, כפי שהדברים נראים בראייה האלוקית העליונה. אמנם כפי שהדברים השתלשלו והתבטאו כאן למטה - בא הדבר כעונש על השחתת העולם, ולעינינו נראה המבול ככליה וכחורבן, אולם מצד הכוונה האלוקית הפנימית, זו הייתה טהרה והתעלות לעולם.
אף-על-פי-כן נשבע הקב"ה שלא יביא עוד מבול, שכן התכלית היא שהתבטלות כוללת זו בתוך האמת האלוקית לא תבוא על-ידי מבול חיצוני, אלא שהאדם, באמצעות עבודתו, יגלה בעולם - בצורתו הקיימת - את ההכרה, שהאמת האלוקית חובקת ומקיפה את כל המציאות. המבול נתן את הכוח לכך, ועכשיו העבודה הזאת היא בידינו, עד השלמות שתתגלה בימות המשיח, שאז תתמלא הארץ "דעה את ה' כמים לים מכסים5".
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ל, עמ' 16)
------------------
1) תורה אור לאדמו"ר הזקן ריש פרשת נח (ח סוף עמ' ג ואילך).
2) בראשית רבה פרשה ה,א. ועל-דרך-זה באיכה רבה פרשה א,נב.
3) פרשתנו ו,יז.
4) הלכות מקוואות פרק יא הלכה יב.
5) ישעיה יא,ט.
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
