חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:29 זריחה: 4:46 כ"ט בכסליו התשע"ח, 17/12/17
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

ממתין ומצפה

יעקב אבינו ידע שחלומו של יוסף מכוון לגלות מצרים, לכן תגובתו באה לידי ביטוי בשני מובנים - המתנה וציפייה
מאמרים נוספים בפרשה
מדוע הצדיקים סובלים?
מעלתה של עבודה "פשוטה"
תיקונו של עשיו
סיפורו של העם היהודי
סיפורו של כל יהודי
לצאת החוצה ולאסוף "אלומות"
צריך להשתחוות ליוסף
יהודי חולם אחרת
ממתין ומצפה
"ממתין ומצפה מתי יבוא"
מסירות-נפש בלי חשבונות
הכוונה החיובית שבמכירת יוסף
התשובה כהתפרצות
לא להירתע מקשיים
להפוך את ה"אחר" ל"בן"
איש מצליח
מתוך הירידה מגיעים לשלווה

ואביו שמר את הדבר (בראשית לז,יא)

כאשר סיפר יוסף לאביו ולאחיו על החלומות שחלם, הייתה תגובתם שונה: האחים הגיבו בקנאה ואילו יעקב בציפייה, כפי שנאמר1: "ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר".

את המילים "שמר את הדבר" מפרש רש"י - "היה ממתין ומצפה מתי יבוא". והוא מביא על כך שתי דוגמאות מהתורה: א) "שומר אמונים"2; ב) "לא תשמור על חטאתי".3

כאשר רש"י אינו מסתפק בדוגמה אחת, נובע הדבר מכך שכל אחת משתי הדוגמאות מבטאת היבט אחר. רש"י מבקש לומר כאן, שב'שמירה' ששמר יעקב את דברי יוסף יש שני היבטים. למעשה הוא רומז זאת גם בכפל הלשון שבפירושו: "היה ממתין ומצפה". לכאורה אלה מילים נרדפות, אבל לאמיתו של דבר כל אחת משתיהן מבטאת היבט שונה.

שתי משמעויות

יש הבדל בין 'מצפה' ל'ממתין': 'מצפה' אמור רק על דבר טוב, שהאדם מחכה לבואו ורוצה בו; אין מקום להשתמש בלשון ציפייה על דבר שלילי. לעומת זאת, 'ממתין' יכול לחול גם על דבר שלילי. למשל, המתנה לעונש; האדם יודע שמזומן לו עונש והוא ממתין לו.

שתי המשמעויות הללו מרומזות בשתי הדוגמאות שרש"י מביא:

"שומר אמונים" מבטא את הציפייה החיובית. פסוק זה אמור על עם-ישראל, המאמין בגאולה המובטחת לו על-ידי הקב"ה ומצפה לה. לעומת זאת, "לא תשמור על חטאתי" אמר איוב, שטען כלפי הקב"ה מדוע אינו 'שומר' ואינו ממתין בהבאת העונש עליו.

טוב פנימי

שתי המשמעויות הללו היו ב'שמירה' ששמר יעקב את דברי יוסף. יעקב אבינו ידע שחלומו של יוסף מכוון לגלות מצרים, שעליה כבר בישר הקב"ה לאברהם אבינו4: "גר יהיה זרעך בארץ לא להם". לכן תגובתו באה לידי ביטוי בשני המובנים של 'שמר' - ציפייה והמתנה:

בגלוי הייתה הירידה למצרים דבר שלילי - הגלות הראשונה, שורש כל הגלויות. לכך מתאים הלשון 'ממתין'. אולם יעקב אבינו גם ידע, שבפנימיות העניינים טמונה בירידה למצרים גם העלייה הגדולה של גאולת מצרים ומתן-תורה שבאו בעקבותיה. לכן גם ציפה לה יעקב אבינו, מתוך תשוקה וגעגועים.

אור הגאולה

למעשה, שילוב זה של שני ההיבטים קיים בכל הגלויות, ובכללן בגלות האחרונה שבה אנו שרויים. מהצד הגלוי שלה, הגלות היא בבחינת עונש על חטאינו, כפי שאנו אומרים בתפילה: "מפני חטאינו גלינו מארצנו", אבל בתוך זה מסתתרת כוונה פנימית עליונה - להצמיח דווקא על-ידי הגלות את אור הגאולה.

כשם שדווקא על-ידי גלות מצרים זכה עם-ישראל לצאת "ברכוש גדול" ולהשיג את העלייה של מתן-תורה, כך דווקא על-ידי הגלות הארוכה הנוכחית נזכה להגיע לאור הגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר  "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ה, עמ' 180)

----------

1) פרשתנו לז,יא.

2) ישעיה כו,ב.

3) איוב יד,טז.

4) בראשית טו,יג.




   

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)