חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:01 זריחה: 6:50 א' בחשון התשע"ח, 21/10/17
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

"כמו שעשה הקב"ה"
מאמרים נוספים בפרשה
חודש התיקון וההשלמה
כוחה העצום של התשובה
הרע קיים בשביל הטוב
נותנים לך היום ברכה
בפתח חודש אלול ניתנים כוחות
קדושת המקדש
ביטול מוחלט של האלילות
המקום אשר יבחר ה'
משמעות אכילת בשר
מי יכול לאכול בשר?
לנקות את הדם מהנפש
"כמו שעשה הקב"ה"
סימני כשרות בחיי יום-יום
לשמוט את החובות
צדקה תמורת צדקה
לפתוח את הלב
כשמעניקים, מעניק גם הקב"ה
יהודים תובעים שהקב"ה עצמו ינחמם
היתרון של מעשה האדם
המקום הנבחר

אחרי ה' אלוקיכם תלכו ...  ובו תדבקון (דברים יג,ו)

בפרשתנו התורה מזהירה את עם-ישראל מפני נביא-שקר, העלול להסית את העם לעזוב את ה' ולעבוד עבודה-זרה. התורה מצווה: "לא תשמע אל דברי הנביא ההוא, או חולם החלום ההוא".

לאחר מכן מוסיפה התורה ומסבירה, שעצם האפשרות שיקום נביא-שקר היא בבחינת ניסיון – "כי מנסה ה' אלוקיכם אתכם". ואז בא עוד ציווי: "אחרי ה' אלוקיכם תלכון, ואותו תיראו, ואת מצוותיו תשמורו, ובקולו תשמעו, ואותו תעבודו, ובו תדבקון".

הידבק בדרכיו

מהי הכוונה בציווי "ובו תדבקון", אחרי שכבר הוזכר הצורך ללכת אחרי ה', לירא אותו, לשמור את מצוותיו, לשמוע בקולו ולעובדו? מפרש רש"י, על-פי דברי חז"ל: "הידבק בדרכיו גמול חסדים, קבור מתים, בקר חולים, כמו שעשה הקב"ה".

אין זו הפעם הראשונה שמופיע בתורה ציווי על דבקות בקב"ה. בפרשה הקודמת נאמר "ולדבקה בו", וכן "ובו תדבק". אולם שם אין רש"י מפרש שהכוונה היא לדבוק בדרכיו. דווקא כאן הוא רואה צורך לפרש שהכוונה היא "גמול חסדים, קבור מתים, בקר חולים". מהו ההכרח לפרש כך?

חסד בלי הכרח

 ההכרח נובע מהעובדה שהציווי "ובו תדבקון" מופיע לאחר כל הפרטים המנויים תחילה, ובכלל זה קיום המצוות. מכאן שבציווי זה אין מדובר על דבר שהאדם חייב לקיים בהיותו חלק ממצוות ה', אלא בדבר שלולא הציווי "הידבק בדרכיו" לא היה האדם חייב לעשותו מצד ציווי אחר.

לכן מפרש רש"י, "קבור מתים, בקר חולים, כמו שעשה הקב"ה": רק בדברים אלה מצאנו שהקב"ה עשאם גם במצב שבדוגמתו לא היה האדם חייב לגמול חסד זה מצד מצווה או חובה אחרת. התורה מלמדת אותנו, שיהודי צריך לגמול חסדים גם כשיש מישהו אחר שיעשה זאת וגם כשאין עליו חובה הלכתית לקיים מצוות אלה, ובכל-זאת עליו לעשותן מצד הציווי "הידבק בדרכיו".

הדבקות העליונה ביותר

הקב"ה הלך לבקר את החולה, אברהם אבינו, אף-על-פי שבוודאי לא חסרו לאברהם ידידים ורעים שבאו לבקרו. כמו-כן עסק הקב"ה בקבורתו של אהרון הכוהן, אף שרבים מבני-ישראל היו מוכנים לקיים מצווה זו. אף-על-פי-כן התמסר הקב"ה לגמילות-חסדים זו, ובכך הוא מלמדנו שיש לעסוק בגמילות-חסדים גם כשהדבר יכול להיעשות על-ידי אחרים, שכן בכך מקיים יהודי את המצווה "ובו תדבקון".

בעומק יותר: מכיוון ש"ובו תדבקון" נאמר לאחר שמוזכר קיום המצוות, הרי שבכך מגיע האדם לדבקות עליונה יותר מאשר על-ידי קיום המצוות. כשיהודי מתאחד עם הקב"ה על-ידי קיום מצווה, עדיין נשארת מציאותו של האדם, שכן יש כאן אדם שמצווים אותו לקיים מצווה. אולם כאשר הקיום הוא מצד "ובו תדבקון", אין האדם חש את מציאותו האישית כלל, אלא כל-כולו נתון במחשבה על הקב"ה ובשאיפה לדבוק בו. כך הוא מגיע לדבקות הגבוהה ביותר.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך יד, עמ' 53)



   

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)