חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:36 זריחה: 6:28 י"ח בכסליו התשפ"א, 4/12/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שכר בלתי-מוגבל

יעקב אבינו זכה לברכה מיוחדת "נחלה בלי מיצרים", ברכה שלא זכו לה שני האבות הקודמים – אברהם ויצחק. הסיבה לכך: שמירת השבת ע"י יעקב באופן מיוחד ונעלה יותר.
מאמרים נוספים בפרשה
השפעת צדיק על עירו
אסור לאבד את הראש
לחולל מהפך
הראש והרגל שווים
מלאכי מרום מלווים אותנו
הארץ תיכבש מאליה
חיים של צדיק
שכר בלתי-מוגבל
שלמות אישית – בעדיפות שניה
יעקב בונה בית של קבע
התכלית - בעולם הזה
ברכה לסייעניו של יהודי
הגברת מוח על לב
הצלחה בחינוך דווקא בתנאים קשים
סוד הצלחתו של יהודי
לבן ויעקב - שתי השקפות-עולם
השליחות של יהודי
חתונת יעקב כמקור כל החתונות
מקור הביטחון של לאה
נדרו של יעקב אבינו

ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה (בראשית כח,יד)

בפרשתנו מופיעה הברכה הנפלאה שבירך הקב"ה את יעקב אבינו1: "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה". זו ברכה ל"נחלה בלי מצרים"2 - "יירש את העולם שלא במידה".3 גם אברהם ויצחק נתברכו מאת הקב"ה בברכה כי יירשו את הארץ, אך הברכות שקיבלו היו במידה, ואילו ליעקב נאמר: "ופרצת" - בלי גבול.

בזכות מה זכה יעקב לברכה כזאת? אומר המדרש3, שהברכה ניתנה בזכות ששמר את השבת. אמנם גם אברהם ויצחק שמרו את כל התורה, לרבות שמירת שבת, אבל התורה אינה מציינת זאת במפורש. לעומת זאת, אצל יעקב מציינת זאת התורה במפורש4: "ויחן את פני העיר", ועל זה אומרים חז"ל3, שיעקב "נכנס עם דמדומי חמה וקבע תחומין מבעוד יום".

שבת של יעקב

עצם העובדה שהתורה מציינת במפורש את שמירת השבת של יעקב אבינו מעידה, ששמירת השבת שלו היתה מיוחדת ונעלה לעומת שמירת המצוות האחרות. לכן גם זכה לברכת "ופרצת".

מכך הסיקו חז"ל2: "כל המענג את השבת, נותנין לו נחלה בלי מצרים, שנאמר5 'אז תתענג על ה'... והאכלתיך נחלת יעקב... שכתוב בו ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה".

הכול שווים

כאן יש להבין שני דברים: א) מה הקשר בין שמירת שבת ובין ברכת 'ופרצת'? ב) גם אם יעקב זכה לברכה זו בזכות שמירת השבת שלו, איך אפשר ללמוד משמירת השבת הנעלית של יעקב אבינו על שמירת השבת של כל יהודי, כפי שאומרים חז"ל "כל המענג"?

אלא בזה מתבטאת מעלתה של שמירת השבת על המצוות האחרות. בכל מצווה יש הבדלים בין אופן קיומה על-ידי צדיקים גדולים ובין אופן קיומה על-ידי אנשים פשוטים, שכן כשמדובר בעשייה חיובית, אפשר לעשותה בדרגות שונות של שלמות ורוחניות. לעומת זאת, בשמירת שבת, שעניינה שביתה ממלאכה והעדר עשייה, הרי באי-עשייה הכול שווים ואין בזה הבדלי דרגות.

אין גבולות

הטעם הפנימי לכך הוא, שמנוחת השבת קשורה לעצם הנפש, "שלמעלה מבחינת הגילוי במוח ולב".6 ההבדלים בין איש לרעהו הם במוח ובלב - במידת השכל והרגשות - אבל בעצם הנשמה הכול שווים. לכן בשביתה של השבת, הנובעת מעצם הנשמה, אין הבדלים בין יהודי ליהודי.

מסיבה זו גם השכר על שמירת השבת הוא "נחלה בלי מצרים". מידה והגבלה קיימות רק ברבדים החיצוניים של הנשמה, אבל עצם הנשמה בלתי-מוגבלת. כשיהודי שומר את השבת, ומגלה את עצם נשמתו הבלתי-מוגבלת - בא הדבר לידי ביטוי גם בעולם, בכך ש"נותנין לו נחלה בלי מצרים" - שכר בלתי-מוגבל.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך  "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך טו, עמ' 226)

---------------

1) פרשתנו כח,יד.

2) שבת קיח, סוף עמוד א ואילך.

3) בראשית רבה פרשה יא,ז. פסיקתא רבה סוף פסיקתא כג.

4) בראשית לג,יח.

5) ישעיה נח,יד.

6) מאמרי אדמו"ר האמצעי - קונטרסים.



   

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)